שופה (בערבית: شوفة) הוא כפרפלסטיני הנמצא כ-6 ק"מ דרום-מזרחית לטולכרם. כפר חקלאי, הנסמך כלכלית על קרבתו לטול-כרם.[1] בגובה של כ-360 מטר מעל פני הים. הכפר סמוך לכביש 557 (עוקף טול-כרם). שופה הוא
בשנת 1990 נבנו בצמוד לכפר היישוב אבני חפץ וכן בסיס צבאי קטן.
הכפר בנוי על גבעה שמשקיפה על סביבתה וניתן לראות משם את הים התיכון.
משמעות השם בערבית היא: משקיפה, צופה, וייתכן שמקור השם ניתן לה בשל מיקומה הגאוגרפי.
יש המזהים אותו עם מקומות הנזכרים במקורות קדומים בשמות: "שפתן", "שבתן" או "שפכן"[3].
לכפר יש שני חלקים: החלק הראשי הוא "הכפר" (البلد) שבו גרים רוב התושבים והחלק השני הוא ה"עזבה" (عزبة)[4] שנמצאת כ-3 ק"מ מערבית מהכפר. בין שני חלקי הכפר מפריד היישוב אבני חפץ
כביש הגישה לכפר מכיוון טול-כרם פתוח לתנועת כלי רכב פלסטינים, ומשמש ישראלים ופלסטינים גם ככביש גישה לאבני חפץ וגם ככביש גישה לכפר שופה.
הגידול העיקרי באדמות החקלאיות שבסביבות הכפר הוא זיתים, אך יש גם גידולי שדה וחממות לגידול ירקות.[12]
עתיקות
במרכז הכפר נמצאת "מצודת ברקאווי" - קָלְעָת בָּרְקָוִוי (قلعة البرقاوي), ששוחזרה בשנת 2004 על ידי משרד התיירות הפלסטיני. המבנה הוא בן שתי קומות שבהן כ-25 חדרים, הוא מקורה בכיפות ויש בו מסגד. מסביבו ניתן לראות את שרידי החומה שהקיפה את הטירה. הכפר שופה היה אחד המרכזים של חמולת "אל-ברקאווי" בשומרון (המרכזים האחרים היו בכפר דנאבה, והסניף האחרון התיישבו בכפר אל-לבד, הסמוכים. בני המשפחה נלחמו נגד מוחמד עלי ובנו איברהים פאשה שפלשו ממצרים, בשנת 1831 לספירה וראש המשפחה, שעל שמו קרוי המבצר הוא ח'ליל אל-ברקאווי שהפסיד במערכה והוצא להורג.[13][14]
ח'רבת סמרה (خربة سمارة)[15]נמצאת כשני ק"מ מהכפר שופה. שטח החורבה הוא כ-30 דונם והשתמרו שרידי מבנים עתיקים שמקורם, ככל הנראה, בתקופה הרומית ובהמשך היה זה ישוב שומרוני, מהתקופה הביזנטית. אחד המבנים החשובים בחורבה הוא מבנה בית הכנסת ומצפון לו מבנה מרשים, ששימש ככל הנראה כמבנה ציבורי. יש בחורבה, שרידי מבנים, מספר מקוואות, בורות מים, מערות קבורה ועוד.[16]
^להבדיל מחורבה בשם זהה שנמצאת כ-200 מ' דרומית מזרחית למושב כסלון (נ.צ. 630725 / 205536) ובה תצפית יפה על נחל שורק.
^ 12Hütteroth, Wolf-Dieter; Abdulfattah, Kamal (1977). Historical Geography of Palestine, Transjordan and Southern Syria in the Late 16th Century. p. 126, Erlanger Geographische Arbeiten, Sonderband 5. Erlangen, Germany: Vorstand der Fränkischen Geographischen Gesellschaft.
(הועתק מוויקיפדיה בשפה האנגלית)
^עמנואל הראובני, לקסיקון ארץ ישראל, ידיעות אחרונות, הוצאת חמד, 1999
^שטח חקלאי ששייך ליישוב ועובד על ידי תושביו ובשל המרחק מהישוב, בחרו החקלאים להישאר ללון שם והמקום התפתח לכלל שכונה קטה ששייכת ליישוב, אך רחוקה ממנו
