הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הערך בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית.
אם הערך לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך לפני כן רצוי להזכיר את התבנית למשתמש שהניח אותה, באמצעות הודעה בדף שיחתו.
הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הערך בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית.
אם הערך לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך לפני כן רצוי להזכיר את התבנית למשתמש שהניח אותה, באמצעות הודעה בדף שיחתו.
שוואבים של הדנובה Donau-Schwaben
שגיאות פרמטריות בתבנית:תמונות מרובות פרמטרים [ ללא גבול, ללא מרווח ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
שגיאות פרמטריות בתבנית:תמונות מרובות פרמטרים [ ללא גבול, ללא מרווח ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
אוכלוסייה
1,400,000 (1940)
ריכוזי אוכלוסייה עיקריים
גרמניהגרמניה - אחרי 1945-1941 עד 2000 660,000 אוסטריהאוסטריה אחרי 1945-1941 ועד 2000 - 150,000 הונגריההונגריה 186,596 (2011) רומניהרומניה 36,884 (2012) סרביהסרביה 4,064 (2011) קרואטיהקרואטיה 2,965 (2011) ארצות הבריתארצות הברית
ההתיישבות של פעם של השוואבים של הדנובה באגן הדנובה -בימי האימפריה האוסטרו-הונגריתלוח עם מפת ריכוזי השוואבים של הדנובה בעבר - בפארק השוואבים של הדנובה בווינה
שוואבים של הדנובה (בגרמנית:Donauschwaben) הוא שם קיבוצי המציין את האוכלוסייה הדוברת גרמנית שהגיעה תחת השלטון ההבסבורגי לנחלות ממלכת הונגריה ויושבה בה, החל משלהי המאה ה-17 אחרי מלחמות בין האוסטרים לאימפריה העות'מאנית ועד למחצית השנייה של המאה ה-19.
לגרמנים השורשיים הצטרפו גם מספר מתיישבים ממוצא צרפתי, איטלקי וספרדי שנטמעו באוכלוסייה הגרמנית. התיישבות השוואבים של הדנובה התרכזה במיוחד מסביב לחלק האמצעי של הדנובה במישור הפאנוני שהיה בעת השלטון הטורקי מדולל אוכלוסין.
בהתחלה יישוביהם הוגבלו בשרשרת של אזורי הספר צבאיים שגבלו באימפריה העות'מאנית.
הגרעין העיקרי של המתיישבים אלה במאה ה-18 תחת שלטונם של הקיסרים קרל השישי, מריה תרזה ויוזף השני כלל איכרים ובעלי מלאכה דוברי גרמנית וכן כורים אוסטרים ובוהמיים דוברי גרמנית .
המתיישבים הגיעו בעיקר ממדינות דרום-מערב גרמניה (כיום קרויות ריינלנד-פאלץ, אלזס ולורן הנמצאות כיום בצרפת, באדן-וירטמברג), ובמספרים קטנים יותר גם מבוואריה, אוסטריה ובוהמיה. מקורם השונה הזה בא לידי ביטוי גם בשפתם של השוואבים בדנובה. גם הההונגרים וגם הסלאבים הדרומיים קראו להם "שוואבים" מלכתחילה, אם כי רק חלקם הגיעו ממה שהיא כיום שוואביה. בהדרגה הפך המונח הזה לנפוץ. רק לאחר מלחמת העולם הראשונה, השוואבים הללו - כדי להבדיל אותם מאלה בבאדן-וירטמברג - כונו לראשונה על ידי פולקלוריסטים והיסטוריונים ולאחר מכן בדרך כלל, שוואבים של הדנובה.
ב-1849 הגבול הצבאי של האימפריה האוסטרית הפך לנחלת כתר אימפריאלי ונשאר כך עד סוף המאה ה-19, בעוד ששאר אזורי ההתישבות של השוואבים שולבו בממלכה הונגרית על מחוזותיה, החל מ-1867 במסגרת האימפריה האוסטרו-הונגרית.
לאחר קריסת המלוכה ההבסבורגית כתוצאה ממלחמת העולם הראשונה, אזורי ההתיישבות של השוואבים של הדנובה באוסטרו-הונגריה לשעבר הופרדו על ידי מעצמות בעלות הברית (חוזה סן-ז'רמן): חלק אחד נותר בהונגריה שטחה קוצץ, החלק השני הוקצה לרומניה והחלק השלישי נפל בידי ממלכת הסרבים, הקרואטים והסלובנים ונקראה בהמשך יוגוסלביה.
במדינות אלה משקלם של הגרמנים באוכלוסייה היה קטן יותר מאשר באימפריה האוסטרו-הונגרית שאחת משתי המדינות שהרכיבו אותה - אוסטריה תחת שלטון בית הבסבורג - הייתה מדינה בעלת צביון גרמני, וכן אחת משתי השפות הרשמיות שלה הייתה גרמנית. לכן השוואבים של הדנובה היו צריכים להיאבק עוד יותר במסגרות המדיניות העצמאיות על שיוויונם כאזרחים ולתבוע את זכותם להגן על תרבותם הייחודית.
בשנות ה-1930 גרמניה הנאצית קידמה את רעיונות הנאציונל-סוציאליזם בקרב השוואבים של הדנובה וטענה לזכותה להגן עליהם כחלק מעילות התפשטותה במזרח אירופה. [1]
במלחמת העולם השנייה לחמו שוואבים של הדנובה במסגרת הצבאות של הונגריה ורומניה בצד כוחות הרייך השלישי, גם ישירות בשורות הוורמאכט והוואפן-SS. ביוגוסלביה הם לקחו חלק במשימות כיבוש. שוואבים של הדנובה השתתפו במלחמה בגרילות הסרביות, במיוחד נגד צבא השחרור העממי של יוגוסלביה . הם היו חלק מדיוויזיות של הוואפן-אס-אס, שנודעו בפעולות התגמול האכזריות שלהם ובירי באזרחים . ביוגוסלביה, כמו גם ברומניה ובהונגריה, בהתחלה הם התגייסו כמתנדבים בוואפן-SS וככל שהמלחמה התארכה גויסו במסגרת גיוס חובה.
השוואבים של הדנובה כוללים תת-קבוצות לפי אזור התיישבותם והארצות שבהם חיו או חיים עדיין:הגרמנים ההונגרים, השוואבים של סטמר, הגרמנים של קרואטיה, של השוואבים של באנאט, הגרמנים של וויבודינה, כולל באצ'קה, בסרביה ושל סלבוניה (במיוחד מאוסייק). בלשון יחיד הם קוראים לעצמם "שְווׂב" Schwob
ובריבוי - "שְווֹבה" או "שְווׂבההגבול הצבאי הפך לאדמת כתר אימפריאלי בשנת 1849 ונשאר כך עד סוף המאה ה-19, בעוד ששאר אזורי ההתיישבות השוואביים בדנובה שולבו בממשל המחוז ההונגרי." (או שבְוׂבה) במלעיל.
הגרמנים של הקרפטים והסקסונים הטרנסילבנים אינם חלק מהשוואבים של הדנובה ורובם הגיעו בגלי הגירה שונים מהשוואבים.
אחרי התפרקות האימפריה האוסטרו-הונגרית בעקבות מלחמת העולם הראשונה
באזורים שבהם ישבו התחלקו לפי חוזי השלום בין שלוש מדינות לאומיות ועצמאיות: עיקריות:הונגריה, רומניה וממלכת הסרבים, הקרואטים והסלובנים שנקראה מאוחר יותר יוגוסלביה. במדינות אלה משקלם של הגרמנים באוכלוסייה היה קטן יותר מאשר באימפריה האוסטרו-הונגרית שאחת משתי המדינות שהרכיבו אותה - אוסטריה תחת שלטון בית הבסבורג - הייתה מדינה בעלת צביון גרמני, ואחת משתי השפות הרשמיות שלה הייתה גרמנית. לכן השוואבים של הדנובה היו צריכים להיאבק עוד יותר במסגרות המדיניות החדשות על שיוויונם כאזרחים ולתבוע את זכותם להגן על תרבותם הייחודית.
בשנות ה-1930 גרמניה הנאצית קידמה את רעיונות הנאציונל-סוציאליזם בקרב השוואבים של הדנובה וטענה לזכותה להגן אותן כחלק מעילות התפשטותה במזרח אירופה.
השוואבים של הדנובה נחשפו לאתגרים מיוחדים בימי מלחמת העולם השנייה - התלהבות מהתפשטות גרמניה באירופה, הזדהות עם הגזע העליון המועדף על ידי הכיבוש הגרמני בחלק מהארצות שבהן חיו ומצד שני חלקם נדרשו לעקור ולהשתתף בהתיישבות הגרמנית באזורים אירופיים אחרים ולהתגייס לצבא הגרמני. ולואפן אס אס.
לקראת סופה של מלחמת העולם השנייה רבבות של שוואבים של הדנובה נמלטו מערבה מפני התקדמות הצבא הסובייטי. אחרי המלחמה השוואבים שנותרו בארצותיהם נמצאו תחת משטרים קומוניסטים , לוויינים של ברית המועצות. הרבה מהם נושלו מנכסיהם ואף נשלחו לעבודות פרך בברית המועצות, בעיקר בהרי אורל.
הרפובליקה ההונגרית גירשה חצי מאוכלוסייתה הגרמנית. ביוגוסלביה הגרמנים האתניים המקומיים הואשמו באופן קולקטיבי בפשעי הכיבוש הנאצי . כוחות הפרטיזנים הסרבים אירגנו הוצאות להורג קיבוציות ושליחת גרמנים רבים למחנות ריכוז ועבודות כפייה. אחרי שהמחנות נסגרו רוב השוואבים דל הדנובה עזבו את המדינה והיגרו למולדת ההיסטורית, בגרמניה המערבית ובאוסטריה ומיעוטם לארצות אירופיות אחרות, לארצות הברית וקנדה, אוסטרליה.
מתוך 1.4 -1.5 מיליון שוואבים שלהדנובה , רוב רובם התאחדו עם בני עמם בארצות הדוברות גרמנית:כ-660,000 בגרמניה המערבית וכ-150,000 באוסטריה.
מיעוט שבהם היגרו לארצות הברית, קנדה, ברזיל, ארגנטינה ואוסטרליה.
בגרמניה רובם יושבו באזורי המוצא שלהם ושבהם מדברים ניב דומה לשלהם.
בארצות הברית הריכוזים המשמעותיים ביותר של השוואבים של הדנובה נמצאים בניו יורק, רוצ'סטר, טרנטון, שיקגו,קליבלנד , אקרון, סינסינטי, מנספילד , פילדלפיה,דטרויט, מילווקי, סנט לואיס ולוס אנג'לס.
