אורך ה-JMT הוא 213.7 מיל (343.9 קילומטרים)[1]. קצהו הצפוני הוא בעמק יוסמיטי, [2] וקצהו הדרומי בפסגת הר ויטני. הנקודה הנמוכה ביותר על השביל היא הקצה הצפוני בעמק יוסמיטי,[3] בגובה 1230 מטרים[4] והנקודה הגבוהה ביותר על השביל היא הקצה הדרומי, הר וויטני, בגובה 4421 מטרים[3] רוב השביל הוא מעל 2400 מטרים.[5] השביל חוצה שישה מעברי הרים 3400 מטרים: מצפון לדרום, מעבר דונוהו, מעבר מיור, מעבר מאתר, מעבר פינשוט, מעבר גלן ומעבר פורסטר (3998 מטרים). מעבר פורסטר הוא גם הנקודה הגבוהה ביותר לאורך שביל הרכס הפסיפי.
;
תוואי השביל
עונת הטיולים העיקרית היא מיולי עד ספטמבר. במהלך תקופה זו, רוב השלג מהשנה הקודמת נמס, אך עדיין לא ירד שלג חדש.[6][7] בתחילת העונה מטיילים הצועדים בשביל נאלצים להתמודד לעיתים לא רק עם שלג ומדרונות קפואים ליד המעברים, אלא עם נחלים שוצפים עקב הפשרת שלגים. בהמשך העונה, לאחר סיום הפשרת השלגים, תנאי השביל משתפרים, ומזג האוויר בדרך כלל נשאר נעים עד ספטמבר. מזג האוויר בעונת הטיולים הוא בדרך כלל שמשי ויבש, אך סופות רעמים אחר הצהריים אינן נדירות. השביל משמש בעיקר תרמילאים ומטיילי יום, אך גם רצים, ורוכבים על סוסים.
נדרש אישור לטיול ב-JMT, אותו ניתן לקבל מהפארק הלאומי בו מתחיל המטייל את הטיול.
בטיולים מרובי ימים נדרשים המטיילים בדרך כלל לשאת את מזונם במכלי אחסון קשיחים, הידועים כמכלי דובים, כדי להגן על האוכל שלהם ופריטים ריחניים אחרים מפני גניבה על ידי דובים שחורים, הנפוצים באזור. [8]