גינסבורג נולדה בלונדון, וגדלה בפריז. היא בתם של השחקנית והזמרת האנגלייה ג'יין בירקין ושל הזמר-יוצר, שחקן והבמאי היהודי-צרפתיסרז' גינסבורג. משפחת אימה היא מרקע נוצרי-פרוטסטנטי. סבתה מצד אמה היא השחקנית ג'ודי קמפבל ודודה הוא התסריטאי אנדרו בירקין, שליהק את גינסבורג בסרטו "The Cement Garden".
קריירה
הופעת הבכורה של גינסבורג בקולנוע הייתה כשגילמה את בתה של קתרין דנב בסרט Paroles et musique (1984). ב-1986 זכתה גינסבורג בפרס הסזאר בקטגוריית "השחקנית המבטיחה ביותר" על הסרט L'effrontée, וב-2000 היא זכתה בפרס כ"שחקנית המשנה הטובה ביותר" בסרט La Bûche.
ב-1993 הופיעה גינסבורג לראשונה בסרט דובר אנגלית, בסרט The Cement Garden, אותו כתב וביים דודה, אנדרו בירקין.
ב-1994 גינסבורג הופיעה לראשונה על הבמה בתיאטרון Théâtre de la Gaîté-Montparnasse בהצגה Oleanna של דייוויד מאמט. גינסבורג שרה את שיר הנושא בשלושה מסרטיה.
ב-1996 כיכבה גינסבורג בתפקיד ג'יין אייר בסרט "ג'יין אייר", הסרט עתיר השבחים שהוא עיבוד לרומן משנת 1847 של שרלוט ברונטה.
ב-2005 היא זכתה לשבחים בשל הופעתה לצד שארלוט רמפלינג במותחן הסוריאליסטי Lemming.
ב-2008 היא הופיעה לצדם של אנתוני הופקינס ולורה ליני בסרט The City of Your Final Destination.
ב-2009 היא זכתה בפרס השחקנית הטובה ביותר בפסטיבל קאן על משחקה בסרט Antichrist.[1]
הצגת הבכורה לסרט Persecution של פטריס שרו נערכה ב-2009 בפסטיבל הסרטים ה-66 של ונציה והוא מועמד לפרס אריה הזהב. הסרט עוסק במערכת יחסים ובו מככבים גם Romain Duris ו- Jean-Hugues Anglade. אמה של גינסבורג, ג'יין בירקין גם לוקחת חלק בסרט המשתתף בתחרות, בסרט מדע בדיוני 36 Views from the Pic Saint-Loup. של הבמאי Jacques Rivette.
הופעת הבכורה של גינסבורג כזמרת הייתה ביחד עם אביה בשיר מ-1984 "Lemon Incest".[3]
שנתיים מאוחר יותר היא הוציאה את אלבום הבכורה שלה Charlotte for Ever, אותו הפיק אביה. היא גם שיחקה עם אביה בסרט הנושא את אותו השם.
בשנת 2000 הופיעה גינסבורג באלבומה של מדונה Music, בשיר "What It Feels Like For A Girl". ההשראה לכותרת השיר באה מתוך המונולוג הארוך שלה בסרט The Cement Garden. אחרי כן השיר עובד שוב לגרסה משנת 2001 כשגינסבורג חוזרת על נאומה מהסרט במהלך השיר.
ב-2004 היא שרה דואט עם זמר הפופ הצרפתי Étienne Daho בסינגל "If".
ב-2006 גינסבורג הוציאה את אלבומה השני 5:55 שזכה לביקורות משבחות ולהצלחה מסחרית והגיעה לראש המצעד הצרפתי וזכתה לאלבום פלטינום בצרפת. בבריטניה, האלבום זכה להצלחה בינונית, והגיע למקום ה-78 (השיר "The Songs That We Sing" הגיע רק למקום ה-129).
בשלהי 2009 יצא לחנויות אלבומה השלישי של גינסבורג IRM[4]
אותו הפיק בק.[5][6]
אחד מהגורמים שהשפיעו על תוכנו של האלבום היה משחקה בסרט Antichrist.[7]
כותרת האלבום נכתבה בהשראת הפגיעה בראש ממנה סבלה ב-2007, השם "IRM", הוא התרגום הצרפתי של מכונת הסריקה הרפואית MRI. כשהיא עברה סריקת מוח, היא החלה לחשוב על המוזיקה לאלבום. "כשהייתי בתוך המכונה," היא אמרה, "הייתה זו בריחה לחשוב על מוזיקה. זה היה קצב. זה היה מאוד כאוטי."[8]
שירה “Heaven Can Wait” נבחר בידי iTunes של סטארבקס כבחירת השבוע ב-2 במרץ 2010.[9]
בדצמבר 2011 הוציאה את אלבומה הרביעי, "Stage Whisper".
חיים אישיים
מאז 1991 היא בזוגיות עם השחקן והבמאי הצרפתי, יליד-ישראל, איוואן אטאל[10] ולהם שלושה ילדים[11]. הזוג התארס בשנת 2013, אך בחר שלא להינשא[12].
.svg){kind=logo}
