עקב מות בנו הבכור של השאה עבאס, מוחמד באקר מירזא (אנ'), ומתוך ההכרה ששאר בניו אינם ראויים לרשת אותו והחשש שיעשו יד אחת להפיכה נגדו, עבאס הורה למנות ליורשו את סאם מירזא, בנו של מוחמד באקר ונכדו שלו.
סאם מירזא היה בן 18 כאשר נפטר השאה עבאס, ואחרי שירש את הכס כשאה ספי החל בהדחות והוצאות להורג של נסיכים, מפקדים, יועצים וכל מי אשר לטעמו איים על סמכות שלטונו. הוא הביע מעט התעניינות בעיסוקי הממשל והקידום האינטלקטואלי בפרס ולא ידע לקרוא ולכתוב פואמות. לרוב היה שתוי מאלכוהול ונודע אף כי התמכר לאופיום שהובל מעברי הינדו-כוש. דמות חשובה בשלטונו של ספי היה הסריס סארו תקי אשר בשנת 1634 מונה לוזיר הגדול והיה רב השפעה על פרס הספווית.
אויביה של פרס השתמשו בחולשתו השלטונית של ספי; בתקופת שלטונו הביס עבאס הראשון את האימפריה העות'מאנית וכבש את מסופוטמיה, כאשר עלה ספי לכס הטורקים החלו בתקיפה מחודשת נגד פרס על שטחי עיראק העות'מאנית שעבאס כבש. הטורקים כבשו את ירוואן ובשנת 1638, הגיעו עד לתבריז והצליחו לאחוז מחדש בבגדאד, כיבושיהם של הטורקים הפכו רשמיים תחת הסכם זוהאב לפיו עיראק תשוב לידי העות'מאנים.
ספי קיבל משלחת סחר בשנת 1639 מפרידריך השלישי, דוכס הולשטיין-גוטורפ, המשלחת כללה בין לבין את האינטלקטואל הגרמני אדם אוליארוס אשר כתב בשנת 1647רב מכר על הביקור. ספי החזיר מתנות לדוכס אך יחסי המסחר לא התקדמו בהרבה מאז. במקור, פרידריך השלישי ניסה ליצור מערך סחר סדיר למען יוקרתו שלו.