רפאל אריה (באיטלקית: Raffaele Arié, בבולגרית: Рафаэль Арие; 22 באוגוסט 1920 - 17 במרץ 1988) היה זמר בס אופראי ישראלי ממוצא בולגרי.
קורותיו
נולד בעיר סופיה והחל בלימודי כינור שם. אולם, הבריטון הבולגרי חריסטו בראמברוב התרשם מקולו ושכנע אותו להתחיל בלימודי זמרה. הופיע לראשונה בתפקיד בס באורטוריה משיח של הנדל ב-1939. בשנת 1945 התקבל לאופרה של סופיה.
בעקבות זכייה במקום הראשון בתחרות שירה בינלאומית בז'נבה ב-1946, השתקע בעיר והמשיך בלימודי זמרה באיטליה.
בשנת 1947 התקבל לאופרה לה סקאלה במילנו. הופעת הבכורה שלו הייתה באופרה אהבה לשלושה תפוזים של פרוקופייב.
בשנת 1950 הופיע לראשונה בישראל בקונצרט באולם "אהל שם" בתל אביב.
בשנת 1951 השתתף בהופעת הבכורה העולמית של האופרה דרכו של הולל של סטרווינסקי בוונציה, בתפקיד אביה של אן.
בשנות ה-50 הקליט אופרות ספורות בחברת התקליטים דקה.
בשנים 1960, 1961 הופיע במסגרת פסטיבל זלצבורג באופרה דון קרלו.
בשנת 1965 הופיע בפסטיבל ישראל עם היצירה "עבודת הקודש" של בלוך.
בין התפקידים הרבים שמילא ניתן למנות את אוסמין (בחטיפה מן ההרמון), דון פדרו (דון ג'ובאני), זרסטרו (חליל הקסם), וארלאם ובוריס גודונוב ( בוריס גודונוב), מפיסטופלס באופרה "פאוסט" של גונו, יקובו פייסקו בסימון בוקנגרה של ורדי.
הופיע כאמן אורח בבתי אופרה בגרמניה, צרפת וארצות הברית בין היתר באופרה של וינה, באופרה גרנייה בפריז וכן השתתף בפסטיבלים רבים באירופה, בהם באקס-אן-פרובאנס ובזלצבורג.
לאחר יציאתו לגמלאות ב-1978 עלה לישראל עם רעייתו והצטרף לסגל המורים של האקדמיה למוזיקה בתל אביב. הוא התגורר בבית שהקים עוד בשנות ה-60 בהרצליה פיתוח.
ניסה להקים בישראל סדנת אופרה אולם לא זכה לתמיכה כספית מן המוסדות.
רפאל אריה לקה בלבו ונפטר בז'נבה. נטמן בבית העלמין שם. הותיר אחריו את רעייתו. בן דודו הוא זמר האופרה ניקולא תג'ר.
הקלטות
- לה בוהם, בניצוחו של אלברטו ארדה עם רנאטה טבאלדי ואחרים (אולפן), 1950
- לוצ'יה די למרמור עם מריה קאלאס, טיטו גובי, ג'וזפה די סטפנו ואחרים, בניצוחו של טוליו סראפין (אולפן), 1953
- דון ג'ובאני, עם אליזבת שוורצקופף ואחרים, בניצוחו של וילהלם פורטוונגלר, 1953
- ייבגני אונייגין, מילנו, 1953
- וילהלם טל, מילנו, 1954
- דון ג'ובאני, בניצוחו של הנס רוזבאוד, פסטיבל אקס-אן-פרובאנס, 1956
- פאוסט, עם התזמורת והמקהלה של תיאטרון סן קרלו מנאפולי, 1956
- הפוריטנים, בניצוחו של מריו רוסי, עם אנה מופו ואחרים, 1959
- נבוקו, אוביידו, 1963
- לואיזה מילר, פלרמו, 1963
- לואיזה מילר, בניצוחו של פטר מאג, עם לוצ'יאנו פברוטי ואחרים המקהלה והתזמורת של RAI מטורינו, 1974
קישורים חיצוניים
