רמת כורזים (קרויה גם חבל כורזים) היא רמהבזלתית במזרח הגליל, המפרידה בין עמק החולה לארץ כינרות. הרמה גובלת בנחל מחניים מצפון, בערוץהירדן ההררי ממזרח, בחוף הצפון-מערבי של הכנרת מדרום, ובמורדות הרי צפת וערוץ נחל כינרות ממערב. אורכה מצפון לדרום כ-12 קילומטרים, ורוחבה ממזרח למערב 7–8 קילומטרים. הרמה היא מבותרת ושטחה הוא כ-135 קמ"ר.
גאוגרפיה וגאולוגיה
רמת כורזים נוצרה מהתרוממות טקטונית בקרקעית השבר הסורי-אפריקני, שכוסתה בזלת בתקופת הפליסטוקן, תהליך שגרם לחסימת זרימת הירדן אל הכנרת ולהיווצרותם של אגם החולה ועמק החולה. הרמה מתרוממת מדרומו של עמק החולה לגובה ממוצע של כ-300 מטרים מעל פני הים. צורתה גבעות מתונות, שפסגתן בחלקה המערבי, במחנה פילון מדרום לראש פינה, בגובה 409 מטרים מעל פני הים, ובתל נס שממזרח לו, בגובה 381 מטרים. מדרונותיה הדרומיים לעבר הכנרת תלולים יותר, ומתנקזים בכמה נחלי אכזב, שהגדול בהם הוא נחל כורזים. בשטח הרמה מספר מעיינות שספיקתם נמוכה. היא מכוסה ברובה צמחייה עשבונית, עם עצי שיזף מצוי הפזורים בה.
ארכאולוגיה
רמת כורזים הייתה מיושבת במשך רוב תולדותיה. בשנות ה-90 של המאה ה-20 בוצע לראשונה סקר ארכאולוגי מתל חצור ועד הכנרת. בראשית שנות ה-2000 בוצע סקר נוסף. בסקרים נמצאו שרידים של למעלה מ-100 יישובים קדומים שהתקיימו בה לאורך התקופות. הרמה היוותה ארץ מעבר מובהקת, נמצאו בה גם שרידי רגמים ודולמנים, שרידי מכלאות ומעגלי אבנים המעידים על מרעה צאן ובקר ועל מאפיין נוודי.