רות וייט (באנגלית: Ruth Wighte; 27 ביוני 1869 - 6 בדצמבר 1969) הייתה סופרת אמריקאית, שהשתייכה לדת הבהאית. היא הוכרה בעיקר לאחר שהטילה ספק באותנטיות של ה-"Will and Testament of `Abdu'l-Bahá" ("צוואתו של עבד אל-בהאא") בפמפלט שכתבה .[1]
ביוגרפיה
רות וייט[2] נולדה בקונטיקט להוריה פטר דקר ואנה גייגר, בלידתה הוריה העניקו לה את השם אמה דקר.
בצעירותה הייתה שחקנית שייקספיר ופעלה תחת שם הבמה רות ברקלי, אך לבסוף הגיעה להיות כתבת במגזינים ועיתונים בבוסטון.
במאי 1912 בעת שהייתה עיתונאית, היא נתקלה בתמונה של עבד אל-בהאא', שהיה בביקור בבוסטון באותו הזמן, והתפעלה מן השלווה והחכמה שהפגין בתמונה, לכן החליטה לחפש אותו וחשבה אולי לכתוב עליו כתבה. היא הגיע למלון בו התאכסן וביקשה לראיין אותו והוא נענה לה. במהלך הראיון היא הוקדמה מהמסר שלו על אחדות הדתות, שלום עולמי וזכויות לכולם. ביום שלמחרת הראיון החליטה וייט לעזוב את בוסטון ועברה לניו-יורק, היכן שעבד אל-בהאא' התגורר באופן זמני, והחליטה להקדיש את עצמה לעבד אל-בהאא' והמסר שלו.[3]
במהלך חייה התחתנה פעמיים. בעלה הראשון היה ג'ורג' רוואל ולהם ילדה משותפת, ג'ורג'ה.
את בעלה השני, הרברט לורנס וייט, הכירה במהלך כינוס של הדת הבהאאית בניו יורק.
וייט ובעלה היו מאוד קרובים לעבד אל-בהאא', ובמהלך ביקורו בניו-יורק שהו רבות במחיצתו ואף הגיעו לבקר אותו פעמיים במושבו בחיפה, בפעם הראשונה בשנת 1912 ובפעם השני ב-1920 בסמוך למותו.
הצוואה של עבד אל-בהאא'
ערך מורחב – צוואתו של עבד אל-בהאא
זהו מסמכך מכונן שנכתב על ידי עבד אל-בהאא' בשלושה חלקים ועוסק במגוון תחומים.[4] המסמך חוזר על כמה מעקרונות הדת הבהאאית, מכריז על מירזא מוחמד עלי כעל "מפר ברית", מורה להקים מוסד חדש של "שומר הדת" ומבהיר את תפקידו של "בית הצדק העולמי" ושל "ידי האמונה".
הצוואה נחשבת למסמך מכונן בספרות הבהאאית, ובעלת קשר הדוק לספר הקדוש ביותר (אל-כתאב אל-אקדס) שכתב בהאא'-אללה, אביו של עבד אל-בהאא'.
פועלה נגד שוגי אפנדי ו"הצוואה"
וייט פקפקה באותנטיות של "הצוואה של עבד אל-בהאא"[5] אשר הגדירה את שני עמודי התווך של הדת הבהאאית: שומר הדת ובית הצדק העולמי. המסמך מצביע על שוגי אפנדי כ"שומר הדת", ובמשך תקופה ארוכה ניסתה וויט למנוע מאפנדי להיות מנהיג המאמינים הבהאים באמריקה. היא בעיקר יצאה כנגד הכרזתו של אפנדי על מירזא מוחמד עלי, אחיו למחצה של עבד אל-בהאא, כעל כופר לאחר שזה האחרון דרש את הנהגת הדת הבהאאית, בתואנה שזה חלק מצוואתו של עבד אל-בהאא'.
וייט הסבירה את הטענה שלה כנגד אמיתות המסמך של עבד אל-בהאא בכך שיש להתייחס לאסיפות הרוחניות ולמוסדות הדת כשני דברים רציפים ולא מקבילים, כלומר היא האמינה שרק לאחר שרוב האנשים יהפכו רוחנית להיות בהאיים, המוסדות יתחילו לפעול. עם זאת, וייט ראתה ב"בית הצדק העולמי" כממשלה העתידית של הבהאיים אשר תבחר על ידי האנשים שאמורים להיות כבר בהאיים ברוחם. כמו כן האמינה ש"בית הצדק העולמי" יחליף ממשלות לאומיות אבל לא באמצעות מהפכה, אלא בעקבות רצונו של העם. וייט הניחה שעבד אל-בהאא' בעצמו ראה בגופים הללו כגופים שיש להיוועץ בהם ולא לציית להם.
באמצעות בחינת שלוש חתימות שונות של עבדול-בהא היא הראתה כי "הצוואה של עבד אל-בהאא" אינו נכתב באמת על ידי עבד אל-בהאא'.[6]
הבהאיים החופשיים
בעקבות התנגדותה של וייט לסמכותו של שוגי אפנדי כשומר הדת הבהאאית, היא ייסדה את "הבהאאים החופשיים" במטרה להפיץ את האמת על הדת הבהאאית, כפי שהיא ראתה אותה, כנגד "שומר הדת" ומוסדות הדת הבהאאית.
בשנת 1926 שוגי אפנדי הכריז על וייט כ"מפרת ברית" והיא הוחרמה כאשר התבררה מידת ההתנגדות שלה.
חיבורים
- Abdu'l-Bahá and the Promised Age`, "עבד אל-בהאא והתקופה המובטחת", 1927.
- ?Is the Baha’i Organization the Enemy of the Baha’i Religion, "האם ארגון הדת הבהאאית הוא האויב של הדת הבהאאית?", 1930.
- Abdu’l Baha’s alleged will is fraudulent, "עבד אל-בהאא והצוואה לכאורה, הוא הונאה", 1930.
- Abdul Baha's Questioned Will and Testament, "הטלת ספק ב'הצוואה' של עבד אל-בהאא", 1946.
לקריאה נוספת
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ Ruth White, Is the Bhai Organization the Enemy of the Bahai Religion?, New York: J.J. Little and Ives Company, January 1929. Reprinted. H-Bahai: Lansing, Michigan, 2004
- ^ Offical Website of the Free Baha'i Faith, Lady Ruth White
- ^ https://www.meherbabatravels.com/his-close-ones/women/ruth-white
- ^ `Abdu'l-Baha' (1992) [1901-08]. The Will And Testament of ‘Abdu’l-Bahá. Mona Vale, N.S.W, Australia: Bahá'í Publications Australia. ISBN 0-909991-47-2.
- ^ https://senmcglinn.files.wordpress.com/2019/02/ab_wt_pers_orig.pdf
- ^ Sen McGlinn, " You Can Never Organize the Bahai Cause, Sen McGlinn's Blog; Reflections on the Bahai Teachings, December 16,2010.
