"קרים. הדרך למולדת" (ברוסית: «Крым. Путь на Ро́дину») הוא סרט תיעודי רוסי באורך מלא משנת 2015 מאת העיתונאי אנדריי קונדראשוב, המספר על אירועי פברואר-מרץ 2014 בחצי האי קרים.
בנוסף לשחזור אירועים רבים מאותה תקופה, הוצג בסרט ראיון נרחב עם נשיא רוסיה ולדימיר פוטין, אשר נתן באופן אישי הוראות לצבא רוסיה שהשתלטו על חצי האי קרים בפברואר-מרץ 2014. בנוסף, הסרט חשף פרטים לא ידועים אודות פעולתם של השירותים החשאיים להברחתו משטח אוקראינה את ויקטור ינוקוביץ'[1],[2] שנחשב על ידי רוסיה כנשיאה הלגיטימי של אוקראינה.
בכורת הסרט התקיימה ב-15 במרץ 2015 בערוץ "רוסיה-1". הסרט גרם להתעניינות רבה בקרב הקהל.[3][4] על פי חברת המחקר הרוסית TNS Gallup Media, הסרט הראה את אחד משיעורי הרייטינג הגבוהים ביותר בטלוויזיה במהלך השנים האחרונות. במוסקבה בלבד, ביום הבכורה, צפו בו יותר משלושה מיליון איש - 40.6% מתושבי מוסקבה מעל גיל שמונה עשרה צפו בסרט. הקרנת הסרט סוקרה על ידי אמצעי תקשורת רבים בעולם.
הפקה
מטרת יצירת סרט תיעודי באורך מלא "קרים. הדרך למולדת", לטענת המחברים, היה שימור ההיסטוריה של כל האירועים המשמעותיים שהתרחשו בקרים באביב 2014. חומרים דוקומנטריים עבור הסרט צולמו במשך מעל שמונה חודשים בסבסטופול, פורוס, סימפרופול, קרץ', יאלטה, בחצ'יסראי, פאודוסיה, דז'נקוי, אלושט ועוד עשרות יישובים בקרים.[1][5]
המפתח ליצירת הסרט היה שיחה של שעות רבות שהוקלטה בין העיתונאי והמגיש אנדריי קונדראשוב עם נשיא רוסיה ולדימיר פוטין על האירועים בחצי האי קרים. הסרט כלל גם ראיון נוסף עם ולדימיר פוטין, שהוקלט קרוב יותר ליום השנה לאירועים.[3] בנוסף, יותר מחמישים ראיונות עם משתתפים ישירים ועדים לאירועי קרים הוצגו בסרט: סרגיי אקסיונוב, אלכסיי צ'אלי, נטליה פוקלונסקאיה, סרגיי שויגו ואחרים.[5]
בשחזור סצנות האירועים השתתפו המשתתפים האמיתיים באירועים. הסרט צולם באווירה של סודיות קפדנית מסוף ספטמבר 2014 לתחילת פברואר 2015. הצלמים והניצבים, לא ידעו בדיוק מה צולם: סדרת טלוויזיה, סרט דוקומנטרי או סרט עלילתי, ואחרי שסיימו את העבודה הם חתמו על מסמך סודיות.[5]
לדברי אנדריי קונדראשוב, בתהליך יצירת הסרט, צוות הקולנוע נאלץ להתמודד עם קשיים מסוימים. אחת הבעיות הייתה היעדר המדים האוקראינים הנחוצים לשחזור מספר אירועים. את מדי הצבא, שוטרי המכס, השוטרים, יחידת ברקוט מאוקראינה לא ניתן היה למצוא בקרים. על פי עדותם של תושבי המקום, מדים כאלה נשרפו או נשלחו לאוקראינה. לפיכך, "הייתי צריך להזמין מדי משטרה בקייב באמצעות יוצרים מקייב שהסכימו לעזור, מדים מסוימים נאלצנו להזמין ממוספילם והאולפן ביאלטה." הבעיה השנייה איתה התמודדו יוצרי הסרט, לטענת קונדראשוב, הייתה "שאיש לא רצה ללבוש את המדים האלה." על מנת ליישם את רעיון הבמאי נאלץ להזמין שחקנים ממוסקבה.[6][7]
לאורך כל תקופת יצירת הפקת הסרט התיעודי, צולמו 398 שעות של חומרי וידאו, מתוכם רק 2.5 שעות נכללו בסרט.[6][8]
על פי דמיטרי קיסליוב, מנכ"ל רוסיה היום, הכותבים התכוונו לתרגם את הסרט לשלושים ושש שפות להפצה בעולם, כולל אוקראינית ואירית של קרים. עם כתוביות באנגלית. הסרט הוצג במדינות רבות בעולם, כולל ארצות הברית.[9]
נכון ל-19 בפברואר 2017, הסרט אסף יותר מעשרה מיליון צפיות בסרטון שהועלה ליוטיוב.[10]
עלילה
הסרט מספר על אירועי יברומאידאן בקייב, המבצע המיוחד להצלת חייו של נשיא אוקראינה ויקטור ינוקוביץ', ההתקפה על משתתפי קרים בהפגנה נגד קייב ("פוגרום קורסון"), תחושות הציבור בקרים בתגובה למשבר באוקראינה, הקמתם ופעילויותיהם של יחידות הגנה עצמית בקרים, פעילויות תומכי יברומאידאן בחצי האי הקרים, הפעולה הצבאית הרוסית לפירוקם מנשק של היחידות האוקראיניות בקרים, במהלך סיפוח קרים לפדרציה הרוסית, והפעולות שביצעה רוסיה כדי למנוע התערבות של מדינות המערב.
ולדימיר פוטין סיפר על הנסיבות שהובילו אותו להתערב בחצי האי קרים וגם סיפר את השתלשלות אירועי המבצע המיוחד בקרים שלא היו ידועים בציבור לפני הצגת הבכורה של הסרט.
בלילה שבין 22 ל-23 בפברואר 2014, לאחר שהודח מהשלטון, תוך עקיפת הנהלים המוגדרים בחוק, נשיא אוקראינה ויקטור ינוקוביץ' פונה על ידי שירותי הביטחון הרוסיים מאזור דונייצק אל חצי האי של קרים (באותה עת, עדיין שטח אוקראיני) בגלל איום על חייו. לדברי פוטין, הוא פיקד באופן אישי על המבצע שנמשך כל הלילה. השיירה של ינוקוביץ' נסעה מדונצק אל חצי האי קרים, מנקודת זמן זו, הנשיא האוקראיני מתקשר למקסימום הרוסי ורוסיה מתחילה למטר את תנועותיו. לדברי פוטין, בעקבות מסלולו וקבלת מודיעין, הגיע המודיעין הרוסי למסקנה כי חייו של ינוקוביץ' נמצאים בסכנה, מכיוון שיש סבירות גבוהה למארב. מספר מסוקים רוסיים טסו לחופי ים אזוב, תחת מצב "שתיקת רדיו", ולכן הם לא הצליחו למצוא את מכוניתו של ינוקוביץ' במשך זמן רב. כאשר החיפוש הצליח, נלקח ינוקוביץ' לחצי האי קרים, וכמה ימים אחר כך - לשטח הפדרציה הרוסית.
כוחות מיוחדים רוסיים, על פי עלילת הסרט, חסמו את התקשורת של יחידות צבא אוקראיניות הפרוסים בחצי האי, כך שלא יוכלו לקבל פקודות מקייב להתנגד.[11]
הסרט גם מתאר את האירוע עם חיל הים האמריקני, שלדברי מחברי הסרט עשוי היה להתערב במצב. לטענת יוצרי הסרט, המשחתת האמריקנית דונלד קוק, חמושה בטילי שיוט, התקרבה לחופי קרים. מפקד צי הים השחור הרוסי, האדמירל אלכסנדר ויטקו, טוען בסרט כי בשלב מסוים חצי האי היה תחת טווח טילי המשחתת. בחוף הדרומי נפרסה מערכת טילי החוף "בסטיון", אשר עם המכ"מים שלה סינוורו את המשחתת המתקרבת. ויטקו טען כי לאחר מכן "דונלד קוק" הסתובבה והתרחקה. בדוברות משרד ההגנה האמריקני אמרו כי לא ידוע להם דבר על האירוע הזה.[11]
התגובה הסוערת של הקהילה העולמית והתקשורת נגרמה מדבריו של פוטין על נכונותו להשתמש בנשק גרעיני במקרה של התערבות צבאית בסכסוך של צד ג'. "האם המשמעות היא ש... העלנו את כוחות הגרעין שלנו בכוננות?" - שאל קונדראשוב. פוטין השיב: "היינו מוכנים לעשות זאת." מאמר שפורסם בניו יורק טיימס תחת הכותרת "פוטין הודיע שהוא שקל להעמיד לכוננות את הכוחות הגרעיניים על קרים".[12] בדיילי טלגרף הבריטי פורסם מאמר תחת הכותרת "ולדימיר פוטין חשב להעמיד נשק גרעיני בכוננות בגלל קרים".)[13]
פרסים
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
