קריאו נוסדה בשנת 1983 ונרכשה על ידי תאגיד קודאק ביוני 2005[1]. לחברה הייתה פעילות משמעותית בישראל באותה עת[2], לאחר שבאפריל 2000 מיזגה את פעילות הקדם דפוס שלה עם פעילות חברת סאיטקס קורפוריישן הישראלית באותו תחום[3].
היסטוריה
קריאו נוסדה ב-1983, בשם Creo Products, על ידי דן גלברט וקן ספנסר. דן גלברט נולד בישראל, למד לתואר ראשון ושני בהנדסת חשמל בטכניון, והיגר לקנדה ב-1973[4]. הוא פגש את קן ספנסר שעבדו יחד בחברת MDA (אנ') שעוסקת בפיתוח טכנולוגיית חלל[5]. בשנים הראשונות עסקה החברה באספקת שירותי ייעוץ ופיתוח בתחום האלקטרואופטיקה. אחר כך קיבלה מענק לפיתוח מוצר אכסון מידע המבוסס על טייפ אופטי (אנ'), והחברה החלה לשווק את המוצר[5].
בשנת 1991 הצטרף לחברה עמוס מיכלסון בתפקיד סגן נשיא לאסטרטגיה עסקית, ומשנת 1995 ועד שנמכרה לקודאק ב-2005 שימש כמנכ"ל. לפני כן מילא מיכלסון במשך 10 שנים שורה של תפקידים בחברת אופטרוטק הישראלית, שלאחר שעזב מוזגה עם חברת אורבוט מערכות לחברת אורבוטק, שעסקה בבדיקה אופטית של מעגלים מודפסים וצגים שטוחים. בתפקידו האחרון באופטרוטק שימש מיכלסון כמנהל פעילות ראשי. קודם לכן למד תואר ראשון בהנדסת חשמל בטכניון, ולאחר מכן השלים תואר שני במינהל עסקים באוניברסיטת סטנפורד שבקליפורניה. מיכלסון שכר את שירותי חברת קריאו שעבד באופטרוטק ליצירת מדפסת לייזר ייעודית שפעלה בהצלחה וכך הכיר את החברה עוד בתחילת דרכה[4]. עם כניסתו לתפקיד זיהה מיכלסון הזדמנות לפתח פתרון לשוק הקדם-דפוס, שהיה אז מבוסס ברובו על תהליכים ידניים לא ממוחשבים. החברה פיתחה פתרון הנקרא Computer to plate - CTP - מהמחשב אל פלטת הדפוס (אנ'). הכנס של המידע להדפסה לפלטות דפוס ישירות מהמחשב, תוך ייתור השלב של הפילם[6].
החברה החלה לשווק את מוצר ה-CTP בשנת 1994, והוא הניב הכנסות של כ-6 מיליון דולר בשנה הראשונה. ותוך ארבע שנים גדלו מכירות החברה לכ-129 מיליון דולר, אותן הציגה בשנה שהסתיימה בספטמבר 1998. עם רווח נקי שהסתכם באותה שנה בכ-11 מיליון דולר. ביולי 1999 הונפקו מניות החברה בנאסד"ק והיא גייסה כ-75 מיליון דולר לפי שווי חברה של 480 מיליון דולר[6]. באותן השנים החלה החברה לפעול בישראל, היא הקימה חברת בת שעסקה בפיתוח פתרונות לייצור מעגלים משולבים. בנוסף גייסה הון מחברת ההשקעות הירושלמית "ג'רוזלם גלובל", של איש העסקים שלמה קליש[7].
בעקבות הנפקת החברה וגייס ההון החלה החברה להרחיב את סל המוצרים שלה, במטרה להפוך את החברה לספקית פתרונות כוללים לתעשיית הדפוס. בדצמבר 1999 החלה קריאו במשא ומתן לרכישת פעילות הקדם דפוס של מתחרתה חברת סאיטקס הישראלית[8]. סאיטקס פיתחה ושיווקה שורה של פתרונות לתחום, כולל: תכנון וניהול תהליכי קדם דפוס באמצעות מחשב, עיבוד תמונות, עימוד ואינטרגרציה בין טקסט לתמונות. בנוסף פיתחה מוצר מתחרה בתחום ה-CTP[9]. העסקה בוצעה לבסוף במניות, שחברת סאיטקס קורפוריישן קיבלה 27% ממניות קריאו תמורת הפעילות שנרכשה, שהיו שוות באותה עת כ-450 מיליון דולר[10]. בעקבות העסקה הפכה סאיטקס הישראלית לבעלת המניות הגדולה בקריאו[11]. העסקה הושלמה באפריל 2000 והחברה החלה לפעול בשם "קריאו-סאיטקס"[12]. ביוני 2000 רכשה גם חברת תוכנה קנדית ששולבה בפעילות הממוזגת[13]. בספטמבר 2000 השיקה קריאו-סאיטקס טכנולוגיית הדפסה דיגיטלית ללא פלטות[14], ולקראת סוף השנה הרחיבה את פעילותה ופתחה בישראל בקמפיין בגיוס כוח אדם[15], במסגרתו פוזרו ברחבי גוש דן כ-200 פסלים שבלונים צבעוניים של פינגווינים[16]. בסוף 2000 העסיקה קראו-סאיטקס כ-4,500 עובדים ברחבי העולם, מתוכם 1,300 בישראל[17].
עם הקמת קריאו-סאיטקס הוחל בחיפוש אתר חדש עובר פעילות החברה בישראל, במקום המתחם ההיסטורי של סאיטקס בהרצליה פיתוח, שכלל בעיקר קבוצה של מבנים תעשייתיים שהיו מיועדים להריסה. תחילה תכננה החברה הקמת מתחם חדש בשטחי פרדסים ובית אריזה ישן של חברת יכין-חק"ל ליד תל מונד[18]. אולם הפרויקט בוטל מאחר שבית המשפט ביטל החלטה של מינהל מקרקעי ישראל והוועדה המקומית לתכנון ובנייה, לשינוי ייעוד הקרקע שהייה מוגדרת חקלאית[19][20]. בנוסף החליטה לצמצם את שטח הפרויקט[21]. ביולי 2003, הודיעה קריאו כי רכשה ממינהל מקרקעי ישראל קרקע של 12.6 דונם בקריית אריה; עליו תקים מרכז פיתוח וייצור בהיקף של 35 אלף מ"ר[22], זאת בעלות של 185 מיליון שקל[23]. המתחם נחנך במאי 2007, לאחר שהחברה עברה כבר לבעלותה של קודאק[24].
כשנה וחצי לאחר השקת מיזוג קריאו-סאיטקס החלה האטה בעסקי החברה, והיא החלה בצמצום מספר העובדים שלה[25], בנוסף כ-20 מנהלים בכירים מחטיבת הקדם דפוס של סאיטקס פרשו בעקבות המיזוג[26]. החברה גם החלה להעביר חלק מפעילות הפיתוח מישראל לקנדה, עקב מענקים ממשלתיים שקיבלה שם[27]. חברת סאיטקס קורפוריישן מצדה, שהחלה לפעול כחברת החזקות[28], החלה למכור את כל המניות של קריאו שהיו בבעלותה[29]. בנובמבר 2001 הודיעה קריאו-סאיטקס כי תוריד משמה את ה"סאיטקס" ותפעל כ"קריאו" בלבד[30]. במקביל באותה עת נכנסה קריאו לתחומי פעילות נוספים, בין השאר רכשה את השליטה בחברת פרינטקפה (PrintCafe), שפיתחה פתרונות תוכנה לניהול תהליכי דפוס באינטרנט[31]. פרינטקפה הונפקה בנאסד"ק ביוני 2002[32], אחר כך נכנסה קריאו למאבק על השליטה בה עם חברת Electronics for Imaging (EFI)[33], ולבסוף ויתרה על הבעלות בה בעקבות הצעת רכש של EFI[34]. פעילות נוספת שפתיחה הייתה פיתוח שרת לניהול הדפסה בשם Spire, בשיתוף חברת זירוקס[35]. עם זאת עיקר ההכנסות של החברה עדיין הגיעו ממוצר ה-CTP המקורי שלה[36].
ביולי 2002, נכנסה קריאו למעורבות בפרויקט לפיתוח מכונת הדפוס הדיגיטלי "קאראט", אשר אותה פיתחה סאיטקס במשותף עם יצרנית מכונות הדפוס הגרמנית Koenig & Bauer (KBA) (אנ'). זאת לאחר שסאיטקס החליטה להתנתק מהפרויקט ולהעביר את מלוא הבעלות בו לשותפה הגרמנית[37]. קריאו החלה לספק לפרויקט תמיכה טכנית, ופיתחה עבור KBA את ראשי ההדמיה הטרמית, שבעזרתם מיוצרות פלטות הדפוס עבור מכונות הקאראט[38].
ביוני 2005, הושלמה רכישתה של חברת קריאו על-ידי תאגיד קודאק תמורת 988 מיליון דולר במזומן, זאת לאחר שהעסקה עברה את כל האישורים הרגולטוריים הדרושים. קריאו החלה לפעול במסגרת חטיבת התקשורת הגרפית של קודאק, אחת משלוש החטיבות העיקריות שלה[39]. כשנתיים לאחר הרכישה נכנס תאגיד קודאק למשבר והחל בתוכנית ארגון מחדש שכללה קיצוץ של 30 אלף משרות[40]. זאת על רקע ירידה חדה בעסקי הצילום המסורתיים שלה[41]. בנובמבר 2008 פיטרה החברה 150 עובדים, לאחר שסגרה את אחד מקווי הייצור בישראל והעבירה אותו לסין[42], זאת לאחר שכבר פיטרה 200 מתוך 1,000 העובדים שהיו לקריאו בישראל בעת הרכישה[43]. בתחילת 2009 ירד מספר העובדים בישראל לכ-650 עובדים[44]. ב-2012, לאחר שקודאק נכנסה להליך פשיטת רגל[45], ירד מספר העובדים בישראל לכ-350 עובדים[46].
