קרוקי נזכרת מהמאה ה-14, ובין המאות ה-16 וה-17 הוקמו בה מנזר וכנסייה.
יהודי קרוקי
בית הקברות היהודי של קרוקי.
בשנת 1897 נמנו בעיירה 1,090 יהודים. בין מלחמות העולם התגוררו בה כ-470 יהודים, ופעלו בה מוסדות דת, חינוך ותרבות יהודיים. בן ציון נטלוביץ' היה רבה של העיר בתחילת המאה ה-20. פעילות יהודית, ובפרט הפעילות הציונית, נאסרה עם סיפוח ליטא לברית המועצות ביוני 1940.
בסוף יוני 1941, לאחר פרוץ מבצע ברברוסה, השתלטו על העיירה ליטאים לאומנים, והחלו לעצור בה יהודים, ולהעבירם לקידן, בה הוצאו להורג. כמו כן, התעללו הליטאים בנכבדי הקהילה המקומית, ובפרט ברבנים. בהמשך, רוכזו יהודי העיירה בגטו בן רחוב אחד שהוקם בה, אליו הובאו גם יהודים נוספים מיישובי הסביבה.
ב-2 בספטמבר 1941 רצחו הליטאים את כל יושבי הגטו שבעיירה ביחד עם יהודי גרינקישוק בכפר הסמוך פשטינוקאי (Pestinukai). לפי דו"ח יגר נרצחו במועד זה 1,145 יהודים, ומהם 448 גברים, 476 נשים ו-221 ילדים.
