PROFILPELAJAR.COM

קרב מנזיקרט
	מלחמה: המלחמות הביזנטו-סלג'וקיות
תאריך	26 באוגוסט 1071
מקום	מנזיקרט, טורקיה
קואורדינטות	39°08′41″N 42°32′21″E / 39.144722222222°N 42.539166666667°E
תוצאה	ניצחון סלג'וקי, ותפיסת הקיסר רומנוס הרביעי דיוגנס
הצדדים הלוחמים
האימפריה הביזנטית	הטורקים הסלג'וקים
מפקדים
רומנוס הרביעי דיוגנס; ניקפורוס בריניוס; תאודור אלייטס; אנדרוניקוס דוקס	אלפ ארסלאן
כוחות
40,000-50,000 לוחמים; כמחצית ערקו עוד לפני הקרב;	20,000–30,000 לוחמים
אבדות
2,000-8,000 הרוגים; 4,000 שבויים; 20,000 עריקים	לא ידוע
	(למפת טורקיה רגילה) אנקרה איסטנבול איזמיר בורסה אדנה גזיאנטפ קוניה אנטליה דיארבקיר קייסרי סמסון ארזורום גאורגיה אר. א. עיראק סוריה יוון בולגריה הים; האגאי; הים התיכון הים השחור קרב מנזיקרט

קרב מנזיקרט (בטורקית: Malazgirt Savaşı, ביוונית: Η μάχη του Μαντζικέρτ) בין האימפריה הביזנטית לכוחות הטורקים הסלג'וקים בראשות אלפ ארסלאן התרחש ב-26 באוגוסט 1071, ובמהלכו הובסה האימפריה הביזנטית והקיסר רומנוס הרביעי דיוגנס נתפס על ידי הסלג'וקים.

רקע

בשנת 1060 בקירוב התיר הסולטאן הסלג'וקי אלפ ארסלאן לבעלי הברית הטורקים שלו להגר לכיוון ארמניה ואסיה הקטנה, שם הם הקימו ערים וחוות.

בשנת 1064 הרסו הטורקים את הבירה הארמנית אני. כתגובה לכך, בשנת 1068 הוביל הקיסר הביזנטי רומנוס הרביעי משלחת צבאית נגד הטורקים. במהלך המסע הצליח רומנוס לכבוש את העיר הירפוליס אולם חיל הרגלים הביזנטי היה איטי ולא הצליח להשיג את חיל הפרשים הטורקי.

בשנת 1070 יצא רומנוס למסע שני לעבר העיר מנזיקרט (אנ') (שנקראה אז מלזגירט), הממוקמת במזרח טורקיה בנפת (סנג'ק) מוש. במקום זה היה מבצר ביזנטי שנתפס על ידי הסלג'וקים, ושם הוצע לארסלאן הסכם - רומנוס יוותר על העיר הירפוליס, וארסלאן יסיים את המצור על העיר אדסה שבשטחי האימפריה הביזנטית. רומנוס איים בפתיחת מלחמה כוללת אם ארסלאן לא יענה לדרישותיו, והכין את כוחותיו בכל מקרה לאחר שציפה כי הסולטאן יסרב להצעה. כמצופה הסולטאן הסלג'וקי לא קיבל את ההצעה.

הכנות

לרומנוס התלווה אנדרוניקוס דוקס (אנ'), בחירה לא ברורה, מכיוון שדוקס היה אויב ותיק של הקיסר הביזנטי. רומנוס השאיר בבירתו את הגנרל הטוב והמוכשר ביותר שהיה לו, ניקפורוס בוטניאטס, כיוון שחשד בנאמנותו (אם כי היה נאמן יותר מדוקס).

הצבא הורכב מחיילים ביזנטים מהפרובינציה המערבית ואותו מספר של חיילים ביזנטים מהפרובינציה המזרחית; יחידות של שכירי חרב צרפתים, בולגרים, פצ'נגים; חיל רגלים תחת פיקודו של דוכס אנטיוכיה; חיילים נציגים ארמנים ; וחלק מהמשמר הוורנגי. בנוסף, מאזור הבלקן וסביב האימפריה הצטרפו עמים שונים כמו הרוסים, הכוזרים, האלאנים, האוזסים, הקומנים, הגאורגים, הפרנקים, הגותים קרימנים, הבולגרים והפצ'נגים. כמו כן הצטרפו יחידות של פרשי טגמטה שליוו את הקיסר רומנוס. סך הכוחות הביזנטים יצרו צבא של 100,000 איש.

המסע לאורך אסיה הקטנה היה ארוך וקשה, ורומנוס לא התחבב על חייליו כאשר הביא איתו מוצרי מותרות רבים. האוכלוסייה הביזנטית סבלה מביזה על ידי שכירי החרב הגרמנים אותם רומנוס נאלץ לסלק. המנוחה הראשונה של הכוח הייתה בסבסטיה (סיוואס), והכוח הגיע לתאודוסיופוליס ביוני 1071. שם הציעו מספר גנרלים להמשיך לצעוד לעבר השטחים הסלג'וקים כדי לתפוס את ארסלאן לפני שזה יהיה מוכן. גנרלים אחרים הציעו לחכות במקום ולבצר את העמדה. לבסוף הוחלט להמשיך במסע.

רומנוס הניח כי ארסלאן נמצא הרחק ממנו וכלל לא יגיע לקרב ולכן צעד לעבר ימת ואן וציפה לכבוש את מנזיקרט די מהר, ואם יתאפשר אז לכבוש גם את המבצר השכן קליאט. אולם ארסלאן היה בארמניה יחד עם חיל פרשים מחלב (סוריה) ומוסול (עיראק) וכן עם בעלי ברית נוספים. המרגלים של ארסלאן ידעו כל הזמן היכן נמצאים הכוחות הביזנטיים בזמן שלרומנוס לא הייתה פיסת מידע על תנועות האויב.

רומנוס פקד על הגנרל יוסיפוס טרכניוטיס לקחת עמו חיילים ביזנטים יחד עם החיילים הוורנגים וללוות את הפצ'נגים והצרפתים לקליאט בזמן שרומנוס ושאר הצבא צעדו לעבר מנזיקרט. אף על פי שלא ידוע במדויק מה קרה לכוח שפנה לקליאט, מעריכים כי ככל הנראה הוא איתר את הצבא הסלג'וקי ונסוג כיוון שמאוחר יותר הוא הופיע במליטן ולא נטל חלק בקרבות.

הקרב

רומנוס לא היה מודע לנסיגה בקליאט והמשיך לעבר מנזיקרט, אותה כבש בקלות ב-23 באוגוסט 1071. ביום המחרת מספר כוחות זרים תחת פיקוד בריניוס גילו את הכוחות הסלג'וקים ונאלצו לסגת לעיר הכבושה מנזיקרט.

הגנרל הארמני בסיליאסס נשלח עם מספר פרשים לעבר האויב מפני שרומנוס לא האמין כי ארסלאן יביא לאזור את מלוא צבאו. הכוח הארמני הושמד והגנרל בסיליאסס נלקח כאסיר. רומנוס סידר את כוחותיו במבנה ושלח את האגף השמאלי שלו תחת פיקוד בריניוס, שכמעט נכנע תחת המהירות של הסלג'וקים שנעו לכיוונו, ונאלץ לסגת פעם נוספת. במהלך הלילה התחבאו הסלג'וקים בהרים כך שרומנוס לא יכול היה להורות על מתקפת נגד.

ב-24 באוגוסט 1071 בלילה, תקפו כוחותיו של אלפ ארסלאן את המחנה הביזנטי. במחנה הם יצרו מגע עם שכירי החרב הפצ'נגים וקרוביהם הקפצ'קים, ואלה החליפו צד והצטרפו לכוחות הסלג'וקים.

מאוחר יותר שלח ארסלאן שליח לרומנוס וביקש לכונן שלום. הקיסר הביזנטי דחה את השגריר הסלג'וקי וניסה לקרוא לגנרל טרצ'ניאוטיוס שפנה קודם לכן לעבר מבצר קליאט. באותו יום לא היו התנגשויות בין שני הצדדים אולם ביום למחרת ב-26 באוגוסט הכין עצמו הצבא הביזנטי לקרב, יצר מבנה התקפי והחל לצעוד לעבר העמדות הסלג'וקיות כשהאגף השמאלי בפיקוד בריניוס, האגף הימני תחת פיקוד תאודור אלייטס והמרכז בפיקוד הקיסר רומנוס. אנדרוניקוס דוקס (אנ') הוביל את הכוחות הרזרביים מאחורה.

הכוחות הסלג'וקים יצרו מבנה של חצי סהר במרחק של ארבעה קילומטרים כשארסלאן משקיף על הנעשה ממרחק בטוח. הקשתים הסלג'וקים תקפו את הכוחות הביזנטיים כשאלה התקרבו יותר ויותר. מרכז הכוח של חצי הסהר נסוג בזמן שאגפי הכוח התקדמו וסגרו על הביזנטים מסביב.

הכוחות הביזנטים החזיקו מעמד תחת התקפת הקשתים וכבשו את המחנה של ארסלאן אחרי הצהריים. למרות הצלחה זו, האגפים הימני והשמאלי, שספגו את רוב הפגיעות מהקשתים, כמעט התפרקו כשיחידות שונות ניסו למשוך את האויב לקרב; הפרשים הסלג'וקים פשוט ברחו כאשר הותקפו על ידי הביזנטים. ההימנעות הסלג'וקית מהקרב אילצה את רומנוס לסגת לקראת הלילה. האגף הימני לא הבין נכון את הפקודה ודוקס שהוביל את כוחות העתודה מאחורה התעלם מהקיסר בכוונה, כאויבו של רומנוס, וצעד חזרה למחנה מחוץ למנזיקרט במקום לחפות על הנסיגה של הקיסר. בעת זו כשהביזנטים היו לגמרי מבולבלים, הסלג'וקים ניצלו את ההזדמנות הנדירה ותקפו את הכוחות הביזנטים - בעזרת המבנה של חצי הסהר הם כיתרו את הצבא הביזנטי. האגף הימני של הביזנטים התפזר והאגף השמאלי, תחת פיקודו של בריניוס, החזיק מעמד קצת יותר אולם גם הוא התפזר במהרה. הקיסר הביזנטי רומנוס נפצע, ונלקח בשבי הסלג'וקים.

תוצאות

למרות התבוסה נראה כי מספר ההרוגים הביזנטים היה יחסית נמוך. אנדרוניקוס דוקס ברח ללא אבדות, ועד מהרה חזר לאנטיוכיה שם הוביל הפיכה נגד רומנוס השבוי.

כיוון שהקרב נערך לאחר רדת החשיכה, הסלג'וקים לא רדפו אחרי הביזנטים הנסוגים, דבר שככל הנראה הציל רבים מהם ממוות בטוח. הסלג'וקים גם לא השתלטו בשלב הזה על העיר מנזיקרט. הצבא הביזנטי התארגן מחדש וצעד לעבר דוקיה ושם הם הצטרפו לרומנוס אשר שוחרר שבוע לאחר מכן. נראה כי את המכה הקשה ביותר ספגה שיירת המטען היקרה של הקיסר הביזנטי.

שנים ועשורים מאוחר יותר קרב מנזיקרט הפך לאסון של האימפריה כאשר מקורות של תקופות מאוחרות יותר הגזימו במספר הנפגעים בקרב. היסטוריונים ביזנטיים הביטו לאחור והתאבלו על ה"אסון" שהתרחש בקרב מנזיקרט וציינו אותו כרגע בו האימפריה האדירה החלה לשקוע. ואולם זה לא היה אסון מיידי, מרבית היחידות נשארו שלמות ושבו להילחם באזור הבלקן ובאזורים אחרים באסיה הקטנה תוך מספר חודשים. מצד שני התבוסה הוכיחה לסלג'וקים כי האימפריה הביזנטית היא לא אימפריה "בלתי מנוצחת", ושניתן להביס גם את "האימפריה הרומית בת המילניום" (כמו שתיארו אותה הסלג'וקים והביזנטים). בהמשך דוקס שיתק את האימפריה והיה קשה לארגן כוחות לעצור את ההגירה של העמים הטורקים לשטחי האימפריה ותוך מספר עשורים כל אסיה הקטנה הוצפה בטורקים הסלג'וקים.

למרות זאת, ההיסטוריונים מייחסים כמעט פה אחד את תאריך תחילתה של שקיעת האימפריה לקרב הזה. קרב מנזיקרט הוא אחד הגורמים העיקריים בעקבותיהם יצאו מאוחר יותר מסעות הצלב כיוון שארצות המערב הנוצריות ראו בקרב מנזיקרט סימן לכך שהביזנטים כבר לא יכולים להגן על הנצרות המזרחית.

מקורות

Haldon, John (2001). The Byzantine wars: battles and campaigns of the Byzantine era. Stroud: Tempus. ISBN 0752417959.
Treadgold, Warren (1997). A history of the Byzantine state and society. Stanford, Calif: Stanford University Press. ISBN 0804724210.
Runciman, Steven, History of the Crusades: Volume One, The First Crusade and the Foundation of the Kingdom of Jerusalem, Cambridge University Press 1951