ב-1855, כשהייתה קייט בת חמש, נשלחה ללמוד בבי"ס קתוליSacred Heart Academy. אחרי זמן קצר נהרג אביה בהתמוטטות גשר. לאחר מותו קייט חייתה עם אמה, סבתה ואם-סבתה, שלושתן אלמנות. היא הייתה קרובה לאם-סבתה שדיברה איתה צרפתית בלבד. היא קראה בהתלהבות סיפורי עם, שירה, רומנים, אלגוריות דתיות ועוד. בין הסופרים האהובים עליה היו סר וולטר סקוט וצ'ארלס דיקנס.
ב-1863 מתה אם-סבתה, וכן מת אחיה למחצה ג'ורג', שהיה חיילהקונפדרציה. קייט הפסיקה את לימודיה ושקעה יותר בעולם של ספרים. ב-1865 חזרה קייט ללמוד בבית־ספרSacred Heart Academy, וסיימה את לימודיה ב-1868. היא לא התבלטה בלימודיה, אך הצטיינה כמספרת מעשיות.
קייט הופיעה בחברה הגבוהה בסנט לואיס, היא הייתה ידועה בזכות שנינותה, והקדישה את זמנה למוזיקה. כשהייתה בטיול בניו אורלינסלואיזיאנה, הכירה והושפעה מאשה עצמאית שהייתה זמרת ושחקנית. חוויותיה בניו אורלינס היוו את הבסיס של "Emancipation: A Life Fable". בתקופה זו התחילה להטיל ספק בסמכותה של הכנסייה הקתולית.
היא הכירה את אוסקר שופן, איש הקהילה הקריאולית בסנט לואיס. הם התחתנו ב-1870, ובילו את ירח הדבש שלהם בגרמניה, שווייץ וצרפת, עם פרוץ מלחמת צרפת–פרוסיה הם נאלצו לחזור לאמריקה.
קייט ואוסקר חיו בניו אורלינס במשך 10 שנים, הוא היה מתווך בעיסקי כותנה. אוסקר היה בעל סובלני יחסית לסטנדרטים שהיו נהוגים באותה תקופה, הוא העריץ את אופייה המיוחד, ועודד את עצמאותה. קייט ילדה חמישה בנים ובת, והמשיכה להיות מעורבת בחיי החברה בעיר. עצמאותה הלכה וגברה, היא הייתה מטיילת בעיר ללא לווי, באופן שהיה חסר תקדים. היא הייתה עדה לעימותים על רקע גזעני, ולהתנכלויות לשחורים בעיר.
ב-1879 כשלו עסקיו של אוסקר, והם נאלצו לעבור לקלוטרויל לואיזינה, שם ניהלו מטעים ובית מסחר. כאן ספגה הרבה מהנושאים ששימשו רקע לכתיבתה מאוחר יותר.
אוסקר מת ב-1882 מקדחת הביצות, וקייט נשארה עם חוב של 12,000$. היא ניסתה להמשיך לנהל את המטעים בעצמה, אך ללא הצלחה. האלמנה הצעירה עוררה עניין ורכילות בעיר, במיוחד כשהיה לה רומן סוער עם בעל חווה עשיר.
לאחר הפצרות רבות של אמה, חזרה קייט עם ילדיה ב-1884 לסנט לואיס והשתקעה שם, שנה אחרי כן מתה אמה. קייט סבלה מהתמוטטות עצבים, ורופא יעץ לה לכתוב כדי להרגע. היא קיבלה את עצתו וגילתה מחדש את כישוריה כמספרת סיפורים.
ב-1889 פורסמו הסיפורים הראשונים שלה, אחרי שנה פרסמה את הרומן הראשון "At Fault". בסיפוריה הקצרים היא הושפעה מהסופר הצרפתי בן התקופה גי דה מופאסאן. קייט כתבה סיפורים קצרים, מאמרים, ותרגומים שהופיעו בכתבי עת שונים.
ב-1899 הופיע הרומן השני שלה "היקיצה" ("The Awakening"), הספר התקבל בביקורתיות רבה על חוסר המוסר שבו, והתעלמות מערכו הספרותי. זו יצירתה הידועה ביותר, מסופר בה על אישה שאינה מרוצה מתפקידה כרעיה וכאם, ומגלה את המיניות שבה. הספר תורגם לעברית בידי מירי קרסין וראה אור בהוצאת כתר בשנת 2010.
ההתייחסות לרומן ריפתה את ידיה, היא המשיכה לכתוב ולפרסם בכתבי עת בעיקר סיפורים קצרים, אך בקצב איטי יותר. ב-1904 התמוטטה בעת ביקור בתערוכה העולמית של סנט לואיס, היא מתה יומיים אחר כך בגיל 54.
לקריאה נוספת
Harold Bloom, Kate Chopin, Chelsea House Publishers, 1987 (הספר בקטלוג ULI)
Marilyn Hoder-Salmon, Kate Chopin's The Awakening: Screenplay as Interpretation, University Press of Florida, 1992 (הספר בקטלוג ULI)
Nancy A. Walker, The Awakening: Complete Authoritative Text with Biographical, Historical, and Cultural Contexts, Critical History, and Essays from Contemporary Critical Perspectives, Bedford/St. Martin's, 2000 (הספר בקטלוג ULI)
Bonnie James Shaker, Coloring Locals: Racial Formation in Kate Chopin's Youth's Companion Stories, University of Iowa Press, 2003 (הספר בקטלוג ULI)
