מיוונית עתיקה: κανuwuν, "כלל", "דגם"; מערבית: قانون, "חוק") הוא קבוצה מכוננת של כתבים או יצירות בתחום כלשהו[1]. המונח מוכר בתעתיק Canon באנגלית הנובע מהתעתיק Canōn בלטינית (קיימות מספר צורות איות נוספות).
כללי
קאנון (עקרון יסוד) (אנ') – כלל או גוף כללים או עקרונות שנקבעו כתקפים ויסודיים בתחום אמנותי או פילוסופי.
דת, משפט ושלטון
יהדות ונצרות
קׇאנוּן אל נִסָא – חוקי הנשים, ספר מאת רבי יוסף חיים מבגדאד ובו הלכות מוסר לנשים
קאנוניזציה של כתבים – הכרזה על אוסף טקסטים מסוים כקדוש ובלתי ניתן לשינוי, עדכון, או מחלוקת (ראו גם ביבליה, כינוי לכתבי הקודש של היהדות או של הנצרות)
קאנוניזציה (של מספר) (אנ')[3] – הפיכת מספר לצורה סטנדרטית על פי חוקים כלשהם (לדוגמה, הפיכת מספר טלפון מקומי למספר בתצורתו הבינלאומית, כולל כל הקידומות)
^מכוננת - מהווה בסיס או חוק יסודי בתחומה. כשמדובר בדת יש לכך משמעות של קדוּשה, ומכאן גם המונח "קנוניזציה", דהיינו "הפיכה לקדוש", בין של כתבים (ואז חל איסור לערוך בהם שינויים) ובין של אישים לאחר מותם (ואז הם "מוכרזים כקדושים").
^המונח מושאל מ"קנוניזציה" במובנה כ"קביעת צורה יסודית מוסכמת", אך באנגלית מעדיפים להשתמש במונח Canonicalization על פני Canonization.
^ראו גם רוביק רוזנטל, תותחים לכל עת, בבלוג השפה העברית של מילון רב-מילים, 9 בפברואר 2011 - כולל קשרים אפשריים לקאנון במשמעויותיו כ"חוק", ומקור שמי למונח, שקשור גם למילה העברית קנה.
