צפצפת הפרת (שם מדעי: Populus euphratica) הוא עץ מסוג צפצפה נשיר דו ביתי ממשפחת הערבתיים, הגדל על גדות נחלים.
מאפיינים
יש עצים זכריים ועצים נקביים. הפריחה באביב. הפירות מופיעים באשכולות. העץ מתנשא לגובה של עד 15 מטר, אך לעיתים רחוקות מופיע כשיח. צבעו של הגזע אפור-חום. העלים איזמליים (בדומה לעלי אקליפטוס) או עגולים כמעט או משולשים. העץ נשיר וצבע השלכת צהוב.
צפצפת הפרת גדלה במישורים ועמקים בגובה שנע מ-200 ועד 2,400 מטר. תפוצתה העולמית היא ממערבה של צפון אפריקה ועד מרכז אסיה וסין, בעיקר באזורי הפרת והחידקל, ומכאן שמה. תפוצתה בארץ ישראל כוללת את אזורי בקעת הירדן וגאון הירדן, וכן ליד נחלים בנגב (בעיקר בעין עבדת). בשנים האחרונות התגלו גם כמה פריטים במישור החוף (נחשולים-דור וניצנים).
ביהדות התקיים דיון לגבי ארבעת המינים והיחס בין ערבה לבין צפצפה. מסקנתו היא כי צפצפה פסולה[2].
צפצפת הפרת היא צמח מוגן בישראל.[3]
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ צפצפת הפרת באתר הרשימה האדומה של IUCN
- ^ ראו תלמוד בבלי, מסכת סוכה, דף ל"ד, עמוד א'
- ^ אכרזת גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה (ערכי טבע מוגנים), ה'תשס"ה-2005, ק"ת 6369, ה'תשס"ה, 15 בפברואר 2005 (תוקן ב־17 בדצמבר 2019), בספר החוקים הפתוח
