רבי צדוק הכהן מלובלין

לידה	1823 כ"ג בשבט ה'תקפ"ג קורלנד
פטירה	1900 (בגיל 77 בערך) ט' באלול ה'תר"ס
מקום מגורים	לובלין
מקום פעילות	לובלין, פולין
תקופת הפעילות	?–1900
תחומי עיסוק	קבלה, תשובה, חסידות, גמרא, אמונה, נבואה
רבותיו	רבי מרדכי יוסף ליינר, רבי יהודה לייב איגר
חיבוריו	ראו בהמשך
אב	רבי יעקב הכהן רבינוביץ' רבה של העיר קרויצבורג
צאצאים	אין
אדמו"ר איזביצה ראדזין, לובלין ה־2 ה'תרמ"ח–ה'תר"ס → רבי יהודה לייב איגר רבי אברהם משה ויינטרוב ממרקישוב ←

רבי צדוק הכהן רבינוביץ' מלובלין (כ"ג בשבט ה'תקפ"ג - ט' באלול ה'תר"ס; 4 בפברואר 1823 - 3 בספטמבר 1900) היה תלמיד חכם, הוגה דעות ומחבר פורה של ספרות תורנית ענפה בתחומי החסידות וההלכה. הגותו מאופיינת בשילוב של למדנות תורנית ופרשנות חדשנית עם תורות הקבלה והחסידות. שייך בדרכו לחסידות איזביצה ראדזין של רבי מרדכי יוסף ליינר, ולחסידות לובלין של רבי יהודה לייב איגר, אם כי הושפע גם מספרי חסידות ברסלב וחסידות חב"ד,^[1] מלבד עיסוקו בתורה עסק גם באסטרונומיה, הנדסה ואלגברה.

נולד בעיר קרויצבורג לרב הקהילה הרב יעקב הכהן (ממשפחת רבנים מתנגדים) ולאמו, מצאצאי השל"ה. התייתם מאביו בגיל שש, וגדל בבית דודו, אחי-אביו, הרב יוסף הכהן רבינוביץ רבה של קריניק ומחבר הספר "כפות זהב". באותה תקופה נודע כ"עילוי מקריניק", ותשובה אליו נתפרסמה בספרו של הפוסק רבי יוסף שאול נתנזון מחבר ספר "שואל ומשיב". למד בישיבה בלובלין ונתפרסם בכישרונו ובהתנהגותו.

אשתו מנישואין ראשונים הייתה בתו של ר' שמואל הירש מוולאדווקה. בעקבות שמועה שלחצה יד לאציל שקנה בחנותה, הוא חפץ לגרשה אך היא לא הסכימה וטענה שהיא חפה מפשע. הוא החל לאסוף חתימות לקראת היתר מאה רבנים כדי לישא אשה שנייה, אולם לבסוף הסכימה אשתו להתגרש.

מסעו לבקש היתר, הביאהו להיפגש עם רבים מגדולי דורו. בין האישים עמהם נפגש היו תלמידי חכמים רבים ובתוכם רבי יצחק אלחנן ספקטור מקובנה ואדמו"רים שונים בפולין ובאוקראינה. בין הצדיקים שאמר לצרף להיתרו, נמנה האדמו"ר רבי אהרן מצ'רנוביל. כאשר שמע הרבי מצ'רנוביל את המעשה, אמר כי הוא מסכים לחתום, אך הזהירו שבעקבות גירושיו חרף רצון אשתו, לא יפקד בבנים. אולם רבי צדוק התעקש וצירף גם את חתימתו לחתימת הרבנים המתירים, ואכן לא היו לו ילדים עד יום מותו. חסידים מספרים כי הוא הצטער על הגירושין החפוזים כל ימי חייו, וייתכן שספר "פוקד עקרים" שכתב רומז לנסיונותיו לפעול לביטול הגזירה. רבי צדוק נישא בלובלין בשנית לחנה דבורה פרידנטל לה היה נשוי כ-40 שנה. לאחר פטירתה נישא בשלישית לרבנית משפרוב (בתו של רבי פנחס משטקשין ונכדת רבי משה בידרמן ונכדת "היהודי הקדוש" – רבי יעקב יצחק מפשיסחא).

רבי צדוק נמנה בתחילה עם פלג המתנגדים לתנועת החסידות. במהלך חיפושיו, הגיע אל רבי מרדכי יוסף ליינר, האדמו"ר מאיזביצה ראדזין. כפי המקובל, בהיותו באיזביצה נרדם וחלם חלום שאותו הוא מזכיר בספרו דברי חלומות על נשמות הדור האחרון שהם נשמות דור המדבר, ואותו חלום גרם לרבי צדוק להישאר באיזביצה ולקנות את דרכו הייחודית בחסידות. שם גם החל את התקרבותו לחסידות. בסופו של דבר הפך להוגה, לומד ומלמד מתורת החסידות. הוא הפך לתלמידו של רבי מרדכי יוסף ליינר, מחבר הספר מי השילוח.

זמן רב סירב רבי צדוק לקבל על עצמו רבנות, על אף הצעות מרובות (בהם רבנות העיר לובלין), ורק לאחר הסתלקותו של מנהיגם של חסידי לובלין הרב יהודה לייב איגר, בשנת ה'תרמ"ח, נענה להפצרותיהם של ראשי החסידים וקיבל על עצמו את עול ההנהגה. רוב חייו חי חיי עוני והתפרנס בדוחק רב מחנות קטנה של בגדים משומשים שניהלה אשתו. בעקבות פטירתו של רבי יהודה לייב איגר ולחצם של החסידים עליו הסכים להיות אדמו"ר, גם לאחר שקבל על עצמו את הרבנות, והחל לקבל משכורת מהקהילה, סירב רבי צדוק להשתמש בכסף לטובתו, והשקיע את כל כספו בקניית ספרים למען הקמת ספרייה תורנית עיונית גדולה, אותה הקים בביתו. תחום ההתמחות העיקרי של הספרייה היה כתבי יד. רבי צדוק נודע כבר סמכא בזיהוי והכרת כתבי יד, מה שמשך אליו תלמידי חכמים וחוקרים שרצו לקבל מידע על תארוך ואמִתיות הכתבים שבידם. ביתו, על הספרייה שבתוכו, נשרף בשואה.

מסופר כי מדי יום ביומו לא היה טועם כלום עד שהיה מסיים מסכת בתלמוד הבבלי (ומקיים סעודת מצווה לכבוד ה"סיום").^[2]

תקופת חייו של הרב צדוק הכהן מלובלין על ציר הזמן

המושג תורה שבעל פה הוא ציר שסביבו סובבת כל הגותו של רבי צדוק. הוא תפס את התורה שבעל פה כצורך הכרחי שדרכו ניתן לממש את רצון האל בעולם. משמעותה של המסירה שבעל פה היא שהתורה אינה מציגה רעיון סטטי אלא היא מתפתחת על ידי חכמי התורה בהתאם לצרכיו הרוחניים של כל דור. התורה שבעל פה אינה יצירתם של חז"ל, לפי תפיסתו של רבי צדוק, אלא היא מלווה את תורת ישראל מזמן נתינתה. לפי התפיסה הזו, התורה אינה שלמות אלא השתלמות; יש תכלית לתורה והיא להביא את העולם בכל רגע למצב טוב יותר ממצבו הנוכחי. התפיסה הזו מונחת כיסוד לדרושים רבים בספר "פרי צדיק".

הצורך בתורה שבעל פה נובע מכך שישנם רעיונות רבים שבתוכם גרעין של אמת, אך לא כל הזמנים כשרים לקבלתם. התורה שבעל פה למעשה היא פעולה של חכמים, שבמהלכה נבחן כל רעיון בהתאם להקשרו ולזמנו. רעיונות שאינם הולמים את צורכי הדור נדחים לזמן מאוחר יותר. תפיסה זו מביאה לעמדה רדיקלית שלפיה הטוב והרע אינם מוחלטים אלא תלויי הקשר. דבר שנתפס כרע בדור אחד עשוי להפוך לטוב בדור אחר. דוגמה לכך מביא רבי צדוק מקורח שטען לדמוקרטיזציה של הקדושה ורצה לבטל את מעמד הכוהנים. לדעת רבי צדוק, קורח צדק בדרישתו, אלא שהעולם לא היה כשיר לכך בימיו. אולם אין זה אומר שעמדתו של קורח נדחית לתמיד; בימות המשיח תורתו של קורח תהיה הגישה השלטת ולכן לא יהיו מעמדות והבדלים בקדושתם של הבריות.

גישה זו מראה כי התורה איננה מציגה הלכה אידיאלית, אלא הלכה שמתאימה לזמן ולמקום ולכן היא עשויה להשתנות כשהתנאים משתנים. רעיון דומה מציג רבי צדוק בפרשנותו למצווה על הקמת מקדש. לפי דברי רבי צדוק, מדובר במצווה שניתנה לאחר חטא העגל ויש בה צורך לתיקונו של חטא זה.

את חיבורו הראשון הוא כתב בגיל 17 (בשנת ה'ת"ר), באותן שנים כתב עוד חיבורים, ונדפסו מכתב ידו. בנוסף כתבו תלמידו את דרשותיו ומהם הדפיסו את הסדרה פרי צדיק וסיפחו לה קונטרסים מכתב ידו.

• אוצר המלך^[3]
• אור זרוע לצדיק
• דברי סופרים עם קונטרס זכרונות
• דובר צדק
• הערות לדברי ימי ישראל, על ספר שם הגדולים, נדפס בשם הגדולים החדש.
• ספר הזכרונות, נכתב על ידו בשנת ה'ת"ר. בסופו נדפס קונטרס "משיב הטענה" שנכתב בשנת ה'תר"ב, על מצוות קדוש החודש – תשובה על החיבור "מגילת טענות". הוא כתב ספר הזכרונות הקצר – השיטות במנין מצוות האמונה והלכותיהם, וספר הזכרונות הארוך על מצוות האמונה.
• ישראל קדושים (מכתב ידו) – מעלת קדושת ישראל.
• לבושי צדקה (מכתב ידו) על ספרי בעל הלבושים
• משיב צדק, על ישיבה בסוכה בשמיני עצרת ונלוה אליו ד' דרושים שדרש בבר המצוה שלו.
• מחשבות חרוץ
• פוקד עקרים (מכתב ידו)
• פרי צדיק ח"א על בראשית וחנוכה ור"ח. בסופו קדושת שבת עם קונטרס שביתת שבת (מכתב ידו) – סיכום מצוות השבת עשה ולא תעשה בסגנון ספר הזכרונות.
• פרי צדיק ח"ב על שמות ופורים וד' פרשיות
• פרי צדיק ח"ג על ויקרא פסח ול"ג בעומר
• פרי צדיק ח"ד על במדבר וחג השבועות
• פרי צדיק ח"ה על דברים, ימים נוראים וחג הסוכות
• צדקת הצדיק^[4]
• קומץ המנחה, נכתב בשנת התר"ג
• רסיסי לילה עם קונטרס דברי חלומות – דברי תורה שנתגלו לו בחלום.
• שיחת מלאכי השרת עם קונטרס שיחת שדים (מכתב ידו)
• תפארת צבי ח"א על שו"ע יורה דעה
• תפארת צבי ח"ב שו"ת על הלכות טבילה, נדה ומקוואות
• תקנת השבין, על מצוות התשובה
• מראה מקומות לספר המידות של רבי נחמן מברסלב

חידושים ופלפולים רבים שכתב רבי צדוק נשארו בכתב-יד ורובם הגדול אבד בימי השואה. כמו כן, נשארו ממנו כתבים משנת ה'ת"ר (1839) באסטרונומיה, הנדסה ואלגברה.

מפתחות לכתביו – מפתח עניינים, ומפתח ספרים, אבא צבי ניימאן עורך, ירושלים תשנ"א, מהדורה שנייה, תשס"ו.

הרב אליעזר מלמד הוציא לאור את רוב הספרים שנכתבו על ידי ר' צדוק במהדורה חדשה מפוסקת, עם השלמת והרחבת מאמרי חז"ל, תוכן ומפתחות^{[דרושה הבהרה]}. במהדורה זו צורפו החוברות לספרים בשונה מהמהדורות הקודמות (תשמ"ח - תשס"ח, ישיבת בית אל, מכון הר ברכה).

כמו כן ספרי "פרי צדיק" יצאו במהדורה חדשה מנוקדת ועם הרחבות ומקורות בהוצאת המכון התורני אור עציון.

ספרים מלוקטים וערוכים מתורתו

• ד. ורנר, אוצר המחשבה של ר' צדוק הכהן מלובלין – לקט ערוך מכל ספריו לפי נושאים.^[5]
• אברהם שבתי ליפשיץ, הגדה של פסח פרי צדיק – לקט ערוך מספריו על הגדה של פסח^[6]
• הרב חיים הירש, חי גואלי – תורת הגאולה של ר' צדוק הכהן מלובלין
• חנוך בן ארזה, תבל בצדק – לקט אמרים בביאור עניינם של ימות עולם מתורתו של ר' צדוק הכהן מלובלין

• ר' שמואל אונגר, תולדות הכהן, לובלין תרפ"ד; נדפס אחר כך מחדש (על ידי ר' צבי מושקוביץ) בשם תולדות הכהן מלובלין, ירושלים תשכ"ו
• הרב אברהם יצחק ברומברג – תולדות רבי צדוק הכהן מלובלין – בתוך הסדרה מגדולי התורה והחסידות
• אלטר אלישע פקשר, הכהן: מסכת חייו, פעליו, הליכותיו... של... רבינו צדוק הכהן, מלובלין, מכון שם עולם, בני ברק תשס"ד.
• הרב גרשון קיציס (עורך), מאת לצדיק: קובץ מאמרים על רבי צדוק הכהן ומשנתו, הוצאת 'בית', 2005.
• יונתן גרוסמן, "תפיסת האלוהות של ר' צדוק הכהן מלובלין", בתוך: א' בזק (עורך), על דרך האבות, אלון שבות תשס"א, עמודים 474-457.
• עמירה ליוור, יסודות פרדוקסליים בכתבי ר' צדוק הכהן מלובלין, עבודת גמר לתורך מוסמך, טורו קולג', ירושלים, תשנ"ג.
• עמירה ליוור, תורה שבעל פה בכתבי ר' צדוק הכהן מלובלין, דיסרטציה, האוניברסיטה העברית בירושלים, תשס"ו 2006.
• ישי מבורך, היהודי של הקצה – לקראת תאולוגיה של אי-הלימה, רסלינג, 2018, עמודים 143–165.
• חיים הירש (עורך), אהבת צדק: הסנגוריה על ישראל וגודל מעלתם במחשבתם של הרב קוק זצ"ל ורבי צדוק הכהן מלובלין זצ"ל, ירושלים, תשס"ב
• אביחי צור, השורש הנעלם – פרדוקס 'הידיעה והבחירה' במשנת ר' צדוק הכהן מלובלין, תבונות, אלון שבות, תשפ"א.^[7]
• זאב קיציס, המורים הגדולים של החסידות, ידיעות ספרים 2023, עמ' 366–385

מיזמי קרן ויקימדיה
ציטוטים בוויקיציטוט: צדוק הכהן מלובלין
טקסט בוויקיטקסט: מחבר:צדוק הכהן מלובלין

• בן-ציון אייזנשטט, הר"ר ר' צדוק כהן, דור רבניו וסופריו, תרנ"ה-תרס"ה, חלק ד, עמודים 20–21, באתר היברובוקס
• רשימת הפרסומים של צדוק הכהן מלובלין, בקטלוג הספרייה הלאומית
• מידע על צדוק הכהן מלובלין בקטלוג הספרייה הלאומית
• קורות חייו בספר "מלאכי עליון"
• אברהם יצחק ברומברג, האדמו"ר ר' צדוק הכהן זצ"ל מלובלין – חלק א', הצופה, 16 במאי 1947, האדמו"ר ר' צדוק הכהן זצ"ל מלובלין – חלק ב', הצופה, 23 במאי 1947
• הרב אליעזר מלמד: הגאון הליטאי שהיה לאדמו"ר, אדמו"ר בעל כורחו, מורשתו הרוחנית של ר' צדוק.
• צבי לשם, מצדקת הצדיק לצדקת הצדיק המלא לצדקת הצדיק השלם, שלבי הדפסתו של ספר צדקת הצדיק לרבי צדוק הכהן מלובלין, בבלוג "הספרנים" של הספרייה הלאומית, 28.02.2018
• צדוק בן יעקב כהן (1823–1900), מלובלין, דף שער בספרייה הלאומית

ספריו

• אוצר המלך
• אור זרוע לצדיק
• דברי סופרים עם קונטרס זכרונות
• דובר צדק
• ספר הזכרונות, נכתב על ידו בשנת ה'ת"ר. בסופו נדפס קונטרס "משיב הטענה" שנכתב בשנת ה'תר"ב, על מצוות קדוש החודש – תשובה על החיבור "מגילת טענות". הוא כתב ספר הזכרונות הקצר – השיטות במנין מצוות האמונה והלכותיהם, וספר הזכרונות הארוך – על מצוות האמונה.
• ישראל קדושים (מכתב ידו) – מעלת קדושת ישראל.
• לבושי צדקה (מכתב ידו) על ספרי בעל הלבושים
• משיב צדק, על ישיבה בסוכה בשמיני עצרת ונלוה אליו ד' דרושים שדרש בבר המצוה שלו.
• מחשבות חרוץ
• פוקד עקרים (מכתב ידו)
• פרי צדיק ח"א על בראשית וחנוכה ור"ח. בסופו קדושת שבת עם וקונטרס שביתת שבת (מכתב ידו) – סיכום מצוות השבת עשה ולא תעשה בסגנון ספר הזכרונות.
• פרי צדיק ח"ב על שמות ופורים וד' פרשיות
• פרי צדיק ח"ג על ויקרא פסח ול"ג בעומר
• פרי צדיק ח"ד על במדבר וחג השבועות
• פרי צדיק ח"ה על דברים, ימים נוראים וחג הסוכות
• צדקת הצדיק
• קומץ המנחה, נכתב בשנת התר"ג
• רסיסי לילה עם קונטרס דברי חלומות – דברי תורה שנתגלו לו בחלום.
• שיחת מלאכי השרת עם קונטרס שיחת שדים (מכתב ידו)
• תפארת צבי ח"א על שו"ע יורה דעה
• תפארת צבי ח"ב שו"ת על הלכות טבילה, נדה ומקוואות
• תקנת השבין, על מצוות התשובה
• מפתחות עניינים לכתביו – מפתח עניינים ומפתח ספרים, אבא צבי ניימאן (עורך), ירושלים תשנ"א, מהדורה שנייה, תשס"ו.

שיעורים ומאמרים על משנתו

• שיעורים בספרי ר' צדוק, באתר "ישיבה"
• ישי מבורך, שיעורים בווידאו בתורת רבי צדוק.
• לקט מאמרים על משנתו באתר אסיף
• תשובה מיראה ומאהבה במשנת ר' צדוק הכהן מלובלין
• הרב אביה הכהן על ר' צדוק והתפתחות תורה שבעל פה
• תורת היחוד הפסיכולוגי אצל ר' צדוק, שלום רוזנברג
• אביחי צור, "'לב האדם גם הוא דורש את שלו': טראומה, 'חלל-פנוי' ו'ייחוד-גמור'", בתוך: ברוך כהנא, חיותה דויטש ורוני רדמן (עורכים), חידת הייסורים – כאב ואובדן במבט קיומי, הגותי ויהודי, הוצאת ידיעות ספרים ובית מורשה, תל אביב וירושלים, תשע"ב, עמודים 241-259; 386-394.
• אביחי צור, "להמתיק מר במר: ריסון השיח המתחסד השולט", מוסף 'שבת' מקור ראשון, 2.2.2021, כ בשבט תשפ"א.
• רועי הורן, "סתירה המזינה את עצמה: ידיעה ובחירה במשנת ר' צדוק הכהן מלובלין", מוסף 'שבת' מקור ראשון, 3.4.2022, ב בניסן תשפ"ב.
• ישי מבורך, אל מול פניך: מסה בעקבות ר' צדוק על התגלות הפנים האלוקיות, מוסף 'שבת'.
• שרה פרידלנד בן ארזה, "הקב"ה מגלה לו סודו ופותח שערי לבו" – דיון בשלוש הגדרות לתורה שבעל פה לי ר' צדוק הכהן מלובלין, דימוי 28, קיץ תשס"ו, עמודים 21–34

עבודות מחקר

• שרה פרידלנד בן ארזה, תורה שבכתב ותורה שבעל-פה ואופני גילוי והעלם במשנת ר' צדוק הכהן מלובלין, עבודת גמר לשם קבלת התואר מוסמך, האוניברסיטה העברית, ירושלים, תשס"ג.
• איתן אברמוביץ, מגדל פורח באוויר: זהות יהודית בכתבי ר' צדוק הכהן מלובלין, עבודת דוקטורט, אוניברסיטת בר-אילן, תשע"ד.
• אביחי צור, פרדוקס 'הידיעה והבחירה' במשנת ר' צדוק הכהן מלובלין, עבודה לשם קבלת התואר דוקטור לפילוסופיה, אוניברסיטת פוטסדם, גרמניה.
  • Avichai Zur, "The Hidden Root – The Existential Paradox of Rabbi Tzadok ha-Kohen of Lublin", Tradition, 53:4 (2021), pp. 53–72.