בעונת 1956/1957, כשהיה בן 17 הצטרף לובצקי לקבוצה הבוגרת של הפועל תל אביב, אשר כללה שחקנים כמו משה בארי ועזרי לובושיץ. בעונתו הראשונה, רשם לובצקי 8 הופעות, בהן קלע בממוצע של 5.1 נקודות למשחק. בעונה זו סיימה הקבוצה במקום השני אחרי האלופה מכבי תל אביב.
גם בשתי העונות הבאות 1957/1958 ו-1958/1959 נמשך סטטוס הקוו בצמרת הכדורסל הישראלי כאשר הפועל סיימה כסגנית של מכבי.[2][3] בעונות אלו, שימש לובצקי הצעיר כשחקן רוטציה בקבוצה.
עונת 1959/1960, עונת האליפות ההיסטורית של הפועל תל אביב, הייתה גם שנת הפריצה של לובצקי. הקבוצה סיימה במקום הראשון בטבלה עם יתרון של שתי נקודות על מכבי תל אביב, ולובצקי קלע בממוצע נקודות של 13.5 נקודות למשחק.
בעונה הבאה, קלע לובצקי 126 נקודות ב-16 משחקים והיה שותף לאליפות שנייה ברציפות של הפועל תל אביב, בזכות הפרש סלים טוב יותר מזה של סגניתה מכבי.[4] ב-6 במאי1961 קלע לובצקי 13 נקודות בניצחון "נבחרת הפועל", על נבחרת הפיליפינים.[5] כן באותה שנה זכה לובצקי עם נבחרת ישראל למכביה בכדורסל במדליית כסף במכביה השישית.[6]
בעונת 1961/1962 אחרי שתי אליפויות רצופות, כשלה הפועל בהגנה על התואר, וסיימה במקום השלישי בלבד, אחרי מכבי תל אביב והפועל חיפה. במהלך העונה קלע לובצקי 211 נקודות ב-20 משחקים. עם זאת, בעונה זו רשמה הפועל היסטוריה כאשר זכתה בגביע המדינה הראשון בתולדותיה, אחרי ניצחון על מכבי תל אביב, כאשר בגמר לובצקי היה הקלעי המצטיין של הפועל עם 11 נקודות.[7]
בשתי העונות הבאות 1962/1963 ו-1963/1964 הפועל תל אביב לא זכתה בתארים, אולם לובצקי הפך לשחקן בכיר בקבוצה, כאשר קלע 264 נקודות (מלך הסלים באותה עונה) ו-308 נקודות (מקום שני בטבלת מלך הסלים של הפועל אחרי אילן זייגר-זוהר), בהתאמה. בשנת 1963 השתתף במדי נבחרת ישראל באליפות אירופה באותה השנה. בשנת 1964 לקח חלק בנבחרת ישראל בטורניר הקדם אולימפי לאולימפיאדת טוקיו (אשר נערך בז'נבה), במהלכו היה הקלעי המצטיין של ישראל עם 96 נקודות.[8]
בעונת 1964/1965 צירפה הפועל תל אביב לשורותיה שני שחקנים חדשים - דוד קמינסקי ועמי שלף - יחד איתם, היה שותף לובצקי לאליפות השלישית בתולדותיה של הפועל, כאשר הקבוצה רושמה את העונה היחידה בתולדותיה ללא הפסד. לובצקי סיים את העונה בממוצע של 14.7 נקודות למשחק - ממוצע השיא בקריירה שלו. כן באותה עונה קלע לובצקי 5 נקודות בהפסד הקבוצה בגמר הגביע למכבי.[9] בשנת 1965 השתתף לובצקי במשחקי נבחרת ישראל באליפות אירופה בכדורסל.
בעונת 1965/1966 היה שותף לובצקי לזכייתה של הפועל באליפות השנייה ברציפות והרביעית בתולדותיה. לובצקי קלע בממוצע של 12.3 נקודות למשחק. לעומת זאת, בגמר הגביע שוב הפסידה הפועל למכבי, 66-62 כאשר לובצקי קלע 6 נקודות. בשנת 1966 היה שותף לזכיית נבחרת ישראל במדליית זהב במשחקי אסיה. בשתי העונות הבאות - 1966/1967 ו-1967/1968 - המשיך לובצקי להיות שחקן מרכזי בהפועל תל אביב, אולם הקבוצה לא הצליחה לזכות בתארים.
לאחר שתי עונות בהפועל פתח תקווה, בעונה הבאה, 1970/1971 חזר לובצקי בן ה-30, לקבוצת נעוריו - הפועל תל אביב.[11] במהלך העונה שותף ב-20 משחקים וקלע 7 נקודות, ובסיומה פרש מכדורסל מקצועני.
לובצקי שחק בהפועל תל אביב במשך 13 עונות בהן קלע 2,275 נקודות ליגה סדירה ב-238 משחקים. תשיעי במלך הסלים של הפועל בכל הזמנים. זכה במדי הקבוצה ב-4 אליפויות וגביע אחד.[1] בנבחרת ישראל קלע 498 נקודות ב-49 משחקים, ממוצע של 10.1 נקודות למשחק.[1] בקיץ 2005 נבחר לובצקי לאחד מחמישים השחקנים הישראלים הטובים בכל הזמנים ודורג במקום ה-32 ברשימה.[1]
בנוסף לכך, לצד דורון שפע, לובצקי הוא השחקן שניצח את מכבי תל אביב יותר מכל שחקן אחר - כל אחד מהם ניצח את הקבוצה ב-13 משחקים.
מאמן
בעונת 1973/1974 אימן לובצקי את הפועל רמת גן והחליף את שמואל יעקובסון בתפקיד. כבר בעונתו הראשונה כמאמן סיים במקום הרביעי, עם 15 ניצחונות מתוך 22 משחקים.[12] בעונת 1974/1975 המשיך בהפועל רמת גן והוביל את הקבוצה לראשונה בתולדותיה לסגנות - מקום שני אחרי מכבי תל אביב, עם 21 ניצחונות ו-5 הפסדים.[13][12] בסיום העונה עזב לובצקי את הקבוצה. בשנת 1977 היה לובצקי עוזר מאמן הנבחרת,[14] יחד עם המאמן הראשי רלף קליין הובילו את נבחרת ישראל לזכייה במדליית הכסף באליפות אירופה בכדורסל 1979, אשר נחשב עד היום היום להישג הגדול בתולדות הכדורסל הישראלי. בעונת 1980/1981 חזר לובצקי להפועל רמת גן, והוביל אותה שוב למקום השני בטבלה, עם 19 ניצחונות מתוך 22 משחקים.[15][12] בסיום העונה עזב את הקבוצה ולא חזר לאמן בליגה הראשונה בישראל.
בשתי הקדנציות שלו בהפועל רמת גן, אימן לובצקי הקבוצה במשך 3 עונות, ב־97 משחקים מתוכם ניצח 75, כולל 55 ניצחונות מתוך 70 משחקי ליגה. אחרי רלף קליין, נחשב למאמן עם אחוזי ההצלחה הגבוהים ביותר - 78.57%.[16]
איש עסקים
בשנת 1962 עוד בהיותו שחקן בהפועל תל אביב, סיים את לימודי הכלכלה באוניברסיטה העברית בירושלים, והחל לעסוק בייעוץ כלכלי ובייעוץ בניירות ערך.[17] בשנת 1969 הקים את IBI בית השקעות, כיום אחד מבתי ההשקעות המצליחים בשוק ההון.[18] בשנת 1972 נמנה עם היזמים הראשונים בתחום הפיננסי, והקים חברה-בת בתחום ניירות ערך - חברת אמבן.[17]
בשנת 1982 היה שותף להקמת גחלת (חברה ציבורית המחזיקה בחברות מקבוצת איי.בי.אי) והונפקה בבורסה. קבוצה זו היא הגדולה ביותר בבורסה מבין הברוקרים הפרטיים.[17] לובצקי שימש לסירוגין חבר בדירקטוריון הבורסה ובוועדותיה, וכן יו"ר ועדת החברות בבורסה. השתתף בוועדות ציבוריות שונות, בהן ועדת ברודט. בעל מניות ומנהל בקבוצת אי.בי.אי.[17]
בשנת 1998 מונה לובצקי ליו"ר הוועדה המקצועית של איגוד הכדורסל, ובשנת 2001 התפטר מתפקידו.[19]
בשנת 2012 מונה לראשות ועדה שהקים משרד הספורט לקביעת אמות מידה לתמיכה בגופי הספורט בישראל, היא ועדת לובצקי.[20]
