צ'יק ליט (באנגלית: Chick lit או Chick literature) היא סוגה ספרותית, שנכתבת על ידי נשים, על אודות נשים וכדי שנשים יקראו אותה^[1]. ספרים בסוגה זו עוסקים בדרך כלל בעניינים שנחשבים רלוונטיים לנשים עירוניות צעירות: יחסים רומנטיים, ידידות ועניינים שקשורים במקומות עבודה. נימת הכתיבה בסוגה ספרותית זו היא קלילה והומוריסטית ברובה. חשיבותה של סוגה זו נובעת מההקשר הסוציולוגי והתרבותי ומהקשר שלה לרומנים כגון "גאווה ודעה קדומה"^[2].

משמעות המונח: צ'יק בסלנג אמריקאי משמעו "אשה צעירה". ליט הוא קיצור של המילה "Literature" – ספרות.

סגנון הכתיבה הזה נוצר באמצע שנות ה-90 של המאה ה-20 ונהוג לזהות את תחילתו עם "ברידג'ט ג'ונס", הרומן הראשון של הלן פילדינג ועם סדרת הטלוויזיה "סקס והעיר הגדולה".

הספרים שנכללים בסוגה זו עוסקים במיניות, פמיניזם, אופנה וזהות עצמית. ומאופיינים בגישה קלילה והומוריסטית.

• "נשל הנחשה" מאת ליאור ניר
• "החיים ומה שלבשתי" מאת שלי גרוס
• "עוד אהבה אחת ודי" מאת אורנה לנדאו
• "הדשא של השכנה" מאת קרין אהרון
• "מורשית חתימה" מאת ליאת לב-רן
• "אחת שיודעת" מאת מריה אלוני

יש הרואים בז'אנר הזה אמצעי של פרסום סמוי, כיוון שהגיבורות עסוקות בצרכנות ויש שמזהים אותו כביטוי של אימפריאליזם אמריקני, כיוון שהוא הפך פופולרי במדינות מתפתחות ומנחיל בהן ערכים מערביים^[3].

• צ'יק פליק
• שי רודין, צ'יק ליט, בתוך: סוגות בספרות הפופולרית, הוצאת מופ"ת, 2024, עמ' 87-60.

מיזמי קרן ויקימדיה
ציטוטים בוויקיציטוט: צ'יק ליט