ספריה של פילדינג: "יומנה של בריג'ט ג'ונס" (1996) "ובריג'ט ג'ונס - עובדות החיים" (1999) פורסמו בכ-40 מדינות ונמכרו בלמעלה מ-15 מיליון עותקים[1]. שני הסרטים ("יומנה של ברידג'ט ג'ונס" ו"ברידג'ט ג'ונס: עובדות החיים") שהופקו על בסיס ספרים אלו, ובעלי שם זהה לספרים, זכו להצלחה בינלאומית. תוצאות סקר שנערך על ידי עיתון "הגרדיאן" הראו שהספר "יומנה של בריג'ט ג'ונס" נתפס על ידי קוראים כאחד מעשרת הרומנים שמגדירים בצורה הטובה ביותר את המאה ה-20[2].
הספר "בריג'ט ג'ונס משוגעת על הבחור" פורסם בסתיו2013 ושבר את שיאי המכירות ביום הראשון לצאתו, עם מכירות של למעלה מ-46,000 עותקים[3]. הספר הגיע למקום הראשון ברשימת רבי המכר של "סאנדיי טיימס" ונשאר במקום הראשון במשך שישה חודשים. בביקורת שהתפרסמה ב"ניו יורק טיימס" הגדירה העיתונאית האמריקנית שרה ליאל את הרומן כ"חד והומוריסטי" ואמרה שפילדינג "נתנה לגיבורת הספר שלה לגדול ולהיות מישהי מצחיקה ומעניינת יותר משהייתה קודם"[4].
בסוף 2016 עלה לאקרנים הסרט השלישי: "ברידג'ט ג'ונס בייבי"[5]. ב-11 באוקטובר 2016 פורסם הרומן השישי של פילדינג, "בריג'ט ג'ונס - הדור הבא", ספר המבוסס על הטורים המקוריים שכתבה פילדינג בעיתון "אינדפנדנט", המקום עליו מבוססת עלילת הסרט השלישי, ששבר את שיאי מכירות הכרטיסים בבריטניה[6].
בסקר שנערך ב-2004 עבור BBC, עלה כי פילדינג היא במקום ה-29 ברשימת האנשים המשפיעים ביותר על התרבות הבריטית[7][8]. בדצמבר 2016, התוכנית "שעה של אישה", המשודרת בתחנה BBC Radio 4, הגדירה את הדמות ברידג'ט ג'ונס כאחת משבע הדמויות הנשיות המשפיעות ביותר על התרבות הנשית הבריטית במהלך שבעת העשורים האחרונים[9].
ביוגרפיה
פילדינג גדלה במורלי, מערב יורקשייר, עיר טקסטיל בפאתי לידס בצפון אנגליה. אביה היה מנהל בית חרושת לטקסטיל, בסמוך לבית המשפחה, שהפיק בד למעילי-עבודה של כורים. האב נפטר ב-1982 בעוד האם, נלי, עדיין מתגוררת ביורקשייר. פילדינג למדה בתיכון לנערות של ווייקפילד, אחד מבתי הספר לדקדוק שמשתייכים לאיגוד בתי הספר וייקפילד לדקדוק. יש לה שלושה אחים, ג'יין, דייוויד וריצ'רד. פילדינג למדה אנגלית במכללת סיינט אן, אוקספורד והייתה חלק מכוכבי אוקספורד בפסטיבל הפרינג' באדינבורו של שנת 1978, שם יצרה חברות מתמשכת עם קבוצה של יוצרים וקומיקסאים, ביניהם ריצ'רד קרטיסורואן אטקינסון[10].
פילדינג החלה לעבוד ב-BBC ב-1979 ככתבת אזורית במגזין החדשות "Nationalwide". היא התקדמה לתפקיד מנהלת הפקה במופעי בידור שונים לילדים ולנוער.
ב-1985 הפיקה פילדינג שידורי לוויין חיים ממחנה פליטים במזרח סודאן, לקראת השקת אירוע גיוס התרומות שנקרא "הקומיקס רליף". היא גם כתבה והפיקה סרטי תעודה באפריקה לשני אירועי הקומיקס רליף הראשונים. בשנת 1989 היא הייתה כתבת במהדורה של סדרת הטלוויזיה "תמס" "השבוע, בשם:" "במקום שבו הרעב הוא נשק" שעסקה במלחמת האזרחים הסודאנית השנייה. חוויות אלו היו הבסיס שלה לרומן הראשון שכתבה "Cause Celeb".
בין השנים 1990–1999 עבדה פילדינג כעיתונאית ובעלת טור במספר עיתונים לאומיים, בהם "סאנדיי טיימס", "אינדפנדנט" ו"דיילי טלגרף". יצירתה הידועה ביותר, "יומנה של בריג'ט ג'ונס", החלה כטור ללא ציון שם הכותב באינדפנדנט ב-1995. הצלחת הטור הובילה לשני הרומנים שכתבה ולעיבודים הקולנועיים שלהם, בהם פילדינג הייתה חלק מצוות התסריטאות.
ברידג'ט ג'ונס
שמו של "Cause Celeb", הרומן הראשון שכתבה פילדינג, נגזר מהביטוי "מקרה מעורר מחלוקת" (בצרפתית: Cause célèbre). הספר ראה אור בשנת 1994 וזכה לשבחי הביקורות, אך המכירות שלו היו מצומצמות. פילדינג נאבקה לגמור את החודש, תוך כדי עבודה על הרומן השני שלה, שאמור היה להיות סאטירה על חילוקי דעות תרבותיים במדינה אפריקאית בדיונית, כאשר היא קיבלה פנייה מהעיתון "אינדיפנדנט" לכתוב טור על חייהם של הפנויים-פנויות בלונדון. פילדינג דחתה את ההצעה בטענה שיהיה עבורה מביך מידי לכתוב טור כזה[11]. במקום זה, היא הציעה ליצור דמות דמיונית קומית מוגזמת. ככתבת אנונימית, פילדינג הרגישה שהיא יכולה לכתוב בכנות בנוגע לבעיות המעסיקות רווקות בשנות השלושים לחייהן והטור החל להתפרסם באנונימיות. במהרה רכש הטור קהל מעריצים, זהותה של פילדינג נחשפה והמו"לים שלה ביקשו ממנה להחליף את הרומן המתוכנן שלה ברומן "יומנה של בריג'ט ג'ונס". הספר ראה באור בכריכה קשה בשנת 1996 וזכה לביקורות חיוביות. הרומן בכריכה רכה, שפורסם ב-1997, הגיע היישר לראש טבלת רבי המכר באנגליה, ונשאר שם למעלה משישה חודשים. בהמשך הוא גם הפך לרב מכר עולמי.
פילדינג המשיכה בכתיבת הטורים שלה באינדפנדנט ולאחר מכן בדיילי טלגרף עד 1997, אז פרסמה את הרומן השני שלה בסדרה: "בריג'ט ג'ונס - עובדות החיים", בנובמבר 1999. הסרט "יומנה של ברידג'ט ג'ונס" פורסם בשנת 2001 וסרט ההמשך בשנת 2004. פילדינג כתבה הרפתקאות נוספות בסדרת בריג'ט ג'ונס עבור "האינדיפנדנט" החל משנת 2005. בנובמבר 2012 יצאה מטעמה של פילדינג הודעה שהיא כותבת פרק שלישי בסדרת בריג'ט ג'ונס[12][13].
הספר "בריג'ט ג'ונס משוגעת על הבחור" ראה אור בבריטניה בהוצאת ג'ונתן קייפ ובארצות הברית בהוצאת אלפרד א. נוף באוקטובר 2013. הוא הגיע למקום הראשון ברשימת רבי המכר של ה"סאנדיי טיימס", ולמקום השביעי ברשימת רבי המכר של "הניו יורק טיימס". עד למועד פרסומו בבריטניה בכריכה רכה, ב-19 ביוני2014, המכירות הגיעו למיליון עותקים[14]. הרומן היה מועמד לפרס בולינגר איירמן וודהאוס[15] בקטגוריית "סיפורת פופולרית" של פרס הספר הלאומי[16] ותורגם ל-32 שפות.
העיבוד הקולנועי לספר "ברידג'ט ג'ונס: משוגעת על הבחור טרם" הוכרז, אבל מעריצים כבר הביעו השערות בנוגע למי שעתיד לשחק את רוקסטר[17] והציעו את דניאל קרייג לשחק את מר וולקר, לאחר שפילדינג השמיעה הערות קומיות בפומבי שהדמות בספר מבוססת על הדמיון לקרייג[18].
פילדינג זוקפת את הצלחתה של בריג'ט ג'ונס לעובדה שבמרכז העלילה ישנו "הפער בין איך אנחנו מרגישים שמצפים מאיתנו להיות, ואיך אנחנו באמת", שאת הפער הזה פילדינג תיארה כסימפטום מדאיג של עידן התקשורת.
חיים אישיים
פילדינג מחלקת את זמנה בין לונדון ללוס אנג'לס. היא הייתה בזוגיות עם קווין קאראן, סופר ומפיק בפועל של "משפחת סימפסון", משנת 1999. לזוג נולדו בן (פברואר 2004) ובת (יולי 2006).
בשנת 2014, פילדינג הייתה אחת מעשרים סופרים ברשימת 500 המשפיעים ביותר בבריטניה של "סאנדיי טיימס"[19] וכן בלטה ברשימת 100 הלונדונים המשפיעים ביותר של ה"איוונינג סטנדרד בלונדון"[20].
פרסים ומועמדויות
1997 - ספר השנה הבריטי
2002 - מועמדות לפרס גילדת הסופרים של אמריקה, התסריט הטוב ביותר
"ברידג'ט ג'ונס: עובדות החיים" (2004) בכיכובם של רנה זלווגר, יו גרנט, קולין פירת'. נכתב על ידי אדם ברוקס, ריצ'רד קרטיס, אנדרו דייוויס, הלן פילדינג. בוים על ידי ביבי קידרון.
"ברידג'ט ג'ונס בייבי" (2016) בכיכובם של רנה זלווגר, קולין פירת', פטריק דמפסי. נכתב על ידי הלן פילדינג, אמה תומפסון, דן מזר. בימוי שרון מגיר.
