פרנץ שמידט (גרמנית: Franz Schmidt; 22 בדצמבר 1874 - 11 בפברואר 1939), מלחין, פסנתרן וצ'לן אוסטרי.
חייו
פרנץ שמידט נולד בפרסבורג שבאימפריה האוסטרו-הונגרית (כיום ברטיסלאבה, בירת סלובקיה). שמידט למד אך מעט עם תאודור לשטיצקי, היות שהתעמת איתו. מאוחר יותר, כשעבר עם משפחתו בשנת 1888 לווינה, למד שמידט בקונסרבטוריון שבעיר הלחנה עם רוברט פוקס, צ'לו עם פרדיננד הלמסברגר ותאוריית המוזיקה עם המלחין אנטון ברוקנר. בשנת 1896 סיים את לימודיו בהצטיינות.
לאחר מכן גבר על שלושה-עשר אחרים בקבלה לתפקיד צ'לן בתזמורת של אופרת החצר הווינאית, בה עבד עד 1914, לעיתים קרובות עם גוסטב מאהלר. מאהלר העניק לשמידט בדרך כלל את כל התפקידי הסולו של הצ'לו, אף שפרידריך בוקסבאום היה רשמית נגן הצ'לו הראשי של התזמורת. שמידט היה גם נגן מבוקש בהרכבי מוזיקה קאמרית. בינו לבין המלחין ארנולד שנברג התפתחו קשרים מיוחדים, על אף ההבדל הגדול בין סגנונותיהם.
בשנת 1914 קיבל שמידט תואר פרופסור האקדמיה למוזיקה בווינה. בשנת 1925 מונה למנהל האקדמיה, ולאחר שנתיים לרקטור. מצבו הבריאותי המחמיר אילץ אותו לפרוש לגמלאות בשנת 1937. לאחר שנתיים, ב-11 בפברואר 1939, נפטר שמידט ממחלתו.
יצירות נבחרות שהלחין
אופרות
אורטוריות
- "הספר בעל שבע החותמות" ("Das Buch mit sieben Siegeln")
קנטטות
- "תחייה גרמנית" ("Deutsche Auferstehung")
סימפוניות
- סימפוניה מס' 1 במי מז'ור
- סימפוניה מס' 2 במי דיאז מז'ור
- סימפוניה מס' 3 בלה מז'ור
- סימפוניה מס' 4 בדו מז'ור
קישורים חיצוניים
.svg){kind=logo}
