פרייר (בנורדית עתיקה: Freyr; עברות אפשרי נוסף לשם הוא "פריי") הוא אל הפיריון והחקלאות במיתולוגיה הנורדית. פרייר גם מייצג את דרך האמצע בין האש לקרח ושולט באלפהיים. פרייר הוא בנו של ניורד, אל הים, ואחיה של פריה, אלת התשוקה והפריון.
דמותו במקורות
באדה הפרוזאית
באדה הפרוזאית מוזכר פרייר כאחד מהאלים הראשיים. הוא מתואר כאל יפה תואר ואדיר, שבתחום שליטתו נמצאים הגשם וקרני השמש, ולכן גם התבואה. באדה נכתב שטוב לקרוא אל פרייר לשם עונות פוריות, שלום ושגשוג.
האדה הפרוזאית כוללת סיפור מפורט אחד לגבי פרייר, שעוסק בנישואיו. על פי הסיפור, פרייר ישב בכס המלכות של אודין, שממנו אפשר להשקיף על העולם כולו. כאשר הביט פרייר צפונה הוא ראה אחוזה גדולה ויפה ובתוכה ענקית יפהפייה. פרייר התאהב בה מייד והפך לעצוב ומהורהר. לאחר תקופה הוא סיפר למשרתו וידידו סקירניר (אנ') על הענקית שראה ועל כך שהוא חש שימות אם לא יפגוש אותה, וביקש ממנו לחזר אחריה עבורו. סקירניר הסכים בתנאי שפרייר ייתן לו את חרבו (אנ'), ופרייר הסכים.
בגלל חסרונה של חרבו, בקרב של פרייר נגד הענק בֶּלי (אנ') נאלץ פרייר להרוג את הענק באמצעות קרן של אייל.
באדה הפואטית
פרייר מוזכר בכמה מהשירים באדה הפואטית. הוא השתתף ב"התנצחות של לוקי", סעודה שבה הטיח לוקי עלבונות באלים. האדה מתארת כיצד פנה לוקי אל אביו של פרייר, ניורד, והזכיר את הולדתו של פרייר מאחותו האלמונית של ניורד:
