ברבות השנים דעך מעמדה של הפילוסופיה של שלינג. בין הגורמים לכך ניתן למנות את הדומיננטיות של הפילוסופיה של הגל, שבעבודותיו המאוחרות הציג את שלינג כלא יותר מאשר הערת שוליים זניחה בהתפתחות תולדות הפילוסופיה. בנוסף, "פילוסופיית הטבע" (אנ') של שלינג ספגה ביקורת בגלל נטייתה לאנלוגיות, ובשל היעדר ביסוס אמפירי. עם זאת, בשנים האחרונות חלה התעניינות מחודשת בפילוסופיה של שלינג בשל ביקורתו המאוחרת על הגל, שהשפיעה על קירקגור, פוירבך, מרקס ואחרים; הסובייקטיביות האנטי-קרטזיאנית שלו, שהשפיעה על ניטשה, היידגר ולאקאן; ועיסוקו ביחס האדם לטבע, שנעשה רלוונטי על רקע משבר האקלים.
פרידריך וילהלם שלינג נולד בלאונברג ליד שטוטגרט ב-27 בינואר 1775. הוא פקד סמינרים פרוטסטנטים בטיבינגן (כיום גרמניה) בשנים 1790–1795, והיה מוערך בקרב פילוסופים דגולים רבים כגון: הגל, והמשורר האידיאליסט פרידריך הלדרלין.
ב-1797 עבר ליינה שבגרמניה ושם התוודע לראשונה לחלק מהרעיונות של הרומנטיקה של ינה ופגש משוררים רבים שהיו בכנסים באוניברסיטה של ינה. במשך הזמן למד בפקולטה בגרמניה והגיע לדרגת פרופסור. אף על פי שהרצאותיו בברלין היו בנוכחותם של משוררים דגולים, יצירותיו הפילוסופיות לא התקבלו ולא נחשבו בעיניהם לדבר משמעותי שיש להתייחס אליו ברצינות. למרות זאת, כיום ידוע שחשיבותו הפילוסופית והאידיאליזם שחקר משפיעה על רבים שדחו אותו, בעיקר בגלל חוגי הפוליטיקה והקבוצות הנמנות איתה.
