PROFILPELAJAR.COM

מסופוטמיה היה שמה של פרובינקיה רומית באזור ההיסטורי של מסופוטמיה. בתחילה הייתה זאת יצירה קצרת מועד של הקיסר טראיאנוס בשנים 116–117 לספירה, ולאחר מכן הוקמה מחדש על ידי הקיסר ספטימיוס סוורוס בשנת 198 בערך. לאחר מכן היה מאבק על השליטה בפרובינקיה בין האימפריה הרומית והאימפריה הסאסאנית עד לכיבושים המוסלמיים המוקדמים (אנ') של המאה ה־7.

הפרובינקיה של טראיאנוס

בשנת 113 פתח הקיסר הרומי טראיאנוס (שלט בשנים 98–117) במלחמה (אנ') נגד היריבה המזרחית הוותיקה של רומא, האימפריה הפרתית. בשנת 114 הוא כבש את ארמניה הרומית (אנ'), שהפכה לפרובינקיה, ועד סוף שנת 115 הוא כבש את צפון מסופוטמיה. גם אזור זה אורגן כפרובינקיה בתחילת שנת 116, אז נטבעו מטבעות כדי לחגוג את המאורע.

מאוחר יותר באותה שנה צעד טראיאנוס למרכז ודרום מסופוטמיה (הרחיב והשלים את תחום הפרובינקיה מסופוטמיה) ומעבר לנהר החידקל לחדייב, שאותה הוא סיפח לפרובינקיה רומית אחרת, אשור (אנ'). אבל הוא לא עצר שם. בחודשים האחרונים של שנת 116, הוא כבש את העיר הפרסית שושן והדיח את המלך הפרתי אוסרואס הראשון (אנ'), והעמיד את שליט הבובות שלו פרתמספאטס (אנ') על כס המלוכה הפרתי. האימפריה הרומית לא התקדמה מאז כל כך מזרחה.

אולם עם מותו של טריאנוס, יורשו אדריאנוס (שלט בשנים 117–138) ויתר על כיבושיו מזרחית לנהר הפרת, שהפך שוב לגבול המזרחי של האימפריה הרומית.

הפרובינקיה של סוורוס

מסע המלחמה של לוקיוס ורוס

צפון מסופוטמיה, לרבות אוסרואנה, שוב נכנסה תחת שליטתה של רומא במסע המלחמה (אנ') של לוקיוס ורוס בשנים 161–166, אך אזורים אלה לא אורגנו רשמית בפרובינקיות; במקום זאת, הם הושארו תחת שליטים וסאלים מקומיים, אם כי הושארו בהם חילות־מצב רומיים, בעיקר בנציבין.

שנת חמשת הקיסרים

שליטה זו אוימה בשנת 195, במהלך מלחמת האזרחים בין ספטימיוס סוורוס (קיסר בשנים 193–211) לטוען לכתר פסקניוס ניגר, כאשר פרצו מרידות באזור, ונציבין הוכנסה תחת מצור. סוורוס החזיר את הסדר על כנו במהירות וארגן את אוסרואנה כפרובינקיה באופן מלא.

כיבוש מחדש על ידי סוורוס

לאחר מכן, סוורוס יצא למלחמה נגד פרתיה, שאותה סיים בהצלחה עם הפשיטה על הבירה הפרתית קטסיפון (קרב קטסיפון (198) (אנ')). הוא הקים מחדש פרובינקיה של מסופוטמיה בשנת 198, עם נציבין, שהועלתה למעמד של קולוניה (אנ') מלאה, כבירתה.

שלא כמו הפרובינקיה של טראיאנוס, שהקיפה את כל מסופוטמיה הכבושה על ידי הרומאים בין נהרות הפרת והחידקל, הפרובינקיה החדשה נתחמה בין הפרובינקיה אוסרואנה (אנ') מדרום, הפרת והחידקל מצפון, ונהר חבורס (חבור המודרני) ממזרח.

אזור מלחמה

למשך שארית קיומה, הפרובינקיה החדשה נותרה סלע מחלוקת בין הרומאים לשכניהם המזרחיים, שסבלו קשה במלחמות רומא–פרס (אנ') החוזרות ונשנות. בסערה שבאה בעקבות שנת ששת הקיסרים (אנ'), בשנים 239–243, ארדשיר הראשון (מלך בשנים 224–241), מייסד האימפריה הסאסאנית החדשה שהחליפה את הפרתים הדועכים, תקף והשתלט על האזור, אך הוא הוחזר (אנ') על ידי טימסיתיאוס (אנ') לפני מותו בשנת 243. בשנות ה־50 של המאה ה־3 תקף השאה הפרסי שאפור הראשון (מלך בשנים 240–270 לערך) את מסופוטמיה, ונלחם נגד הקיסר הרומי ולריאנוס (שלט בשנים 253–260), שאותו לכד באדסה (אנ') בשנת 260. ואולם, בשנה שלאחר מכן, שאפור הובס קשות על ידי אודינת מתדמור וגורש ממסופוטמיה.

ארגון מחדש דיוקלטיאני־קונסטנטיניאני

תחת הרפורמות של דיוקלטיאנוס (שלט בשנים 284–305) ושל קונסטנטינוס הראשון (שלט בשנים 306–337), הפכה מסופוטמיה לחלק מהדיוקסיה של המזרח, שבתורה הייתה כפופה למחוז הפרטוריאני של המזרח (אנ').

נציבין וסינגרה (אנ'), יחד עם השטח בחדייב שנכבש על ידי דיוקלטיאנוס אבדו לאחר ההרס של מסע המלחמה לפרס (אנ') של יוליאנוס בשנת 363, והבירה הועברה לאמידה (אנ'), בעוד שמושבו של המפקד הצבאי (dux Mesopotamiae), נמצא בקונסטנטינה (אנ'). ערים אחרות כללו את מרטירופוליס (אנ') וקפאס (אנ').

מסופוטמיה הרומית המאוחרת והביזנטית הקדומה

לאחר הצרות שניצבו בפני הכוחות הרומיים במלחמת אנסטסיוס (אנ') בשנים 502–506, בנה הקיסר המזרחי של רומא אנסטסיוס הראשון (שלט בשנים 491–518) את מבצר דרא (אנ') כנגד נציבין וכבסיסו החדש של הדוקס מסופוטמיה.

במהלך הרפורמות של הקיסר הביזנטי יוסטיניאנוס הראשון (שלט בשנים 527–565), הפרובינקיה פוצלה: המחוזות הצפוניים עם מרטירופוליס עברו לפרובינקיה החדשה של ארמניה הרביעית, בעוד שהשאר חולק לשני מחוזות אזרחיים וכנסייתיים, האחד (האזור דרומית לחידקל) עם בירתו באמידה והשני (אזור טור עבדין) עם בירתו בדרא. הפרובינקיה סבלה רבות סבל מאוד במהלך המלחמות הכמעט קבועות עם פרס במאה ה־6. בשנת 573, הפרסים אפילו כבשו את דרא, למרות שהרומאים המזרחיים השיגו אותו מחדש תחת השלום של שנת 591. הם הפסידו אותו שוב לפרסים במלחמה הביזנטית–סאסאנית (602–628) (אנ'), והחזירו אותו שוב לשליטתם לאחר מכן, אולם איבדו את כל האזור לצמיתות לכיבושים המוסלמים בשנים 633–640.