פרד ג'וזף סקולארי (באנגלית: Fred Joseph Scolari; 1 במרץ 1922 – 17 באוקטובר 2002) היה כדורסלן אמריקאי, אשר שיחק בליגות ה-BAA וה-NBA בין השנים 1946–1955. על אף שהיה עיוור בעינו השמאלית וחירש באזנו הימנית, הפך לאחד הרכזים הבולטים של תקופתו, במהלכה נבחר פעמיים לחמישייה השנייה של העונה והשתתף פעמיים במשחק האולסטאר.[1] ממוצעיו הכוללים לאורך הקריירה הם 11.3 נקודות, 2.7 ריבאונדים ו-2.6 אסיסטים למשחק.[2]
קריירת משחק
סקולארי נולד וגדל בסן פרנסיסקו שבקליפורניה, ובבגרותו למד באוניברסיטת סן פרנסיסקו. בשנת 1946 הצטרף לקבוצת וושינגטון קפיטולס, אותה אימן רד אאורבך, לקראת עונת הבכורה של ליגת ה-BAA (לימים ה-NBA). ב-4 וחצי עונותיו בוושינגטון היה אחד השחקנים הבולטים של הקבוצה, לצד בוב פיריק ובונס מקיני, כשקלע 12.7 נקודות בממוצע למשחק. בשתי העונות הראשונות נבחר לחמישייה השנייה של העונה, ובעונה השלישית (1949) העפיל עם הקפיטולס לגמר ה-NBA, בו הפסידו מול מיניאפוליס לייקרס (2–4).
במהלך עונת 1950/1951 התפרק מועדון הקפיטולס, ובמסגרת "דראפט הפיזור" של שחקניה נלקח סקולארי על ידי סירקיוז נשיונלס. בקיץ 1951 הועבר יחד עם אלכס האנום לבולטימור בולטס, בתמורה לרד רוצ'ה. ב-39 המשחקים הראשונים של עונת 1951/1952 שימש במקביל גם כמאמן הבולטס, אשר רשמה תחתיו מאזן שלילי 12–27.[3]
ב-3 העונות הבאות שיחק עבור פורט ויין פיסטונס ובוסטון סלטיקס, בטרם פרש ממשחק בסיום עונת 1954/1955. בעת פרישתו היה השחקן בעל מספר המשחקים הרב ביותר בתולדות ה-NBA (534), וכן ניצב במקום העשירי בנקודות בקריירה (6,014).
קישורים חיצוניים
הערות שוליים