סרפרדריק ארתור מונטגיו בראונינג (באנגלית: Frederick Arthur Montague Browning; 20 בדצמבר1896 - 14 במרץ1965) המוכר גם בכינוי שלו "בוי" (Boy), היה קצין בצבא הבריטי הנחשב לאחד מהדמיות החשובות ביצירת היחידות המוטסות הבריטיות. בראונינג פיקד בין היתר על הדיוויזיה המוטסת הבריטית הראשונה והקורפוס המוטס הבריטי הראשון, במהלך מבצע מרקט גארדן הוא פיקד על הארמייה המוטסת הראשונה, שכללה 3 דיוויזיות מוטסות.
מבצע מרקט גארדן הורכב ממשימה של הכוחות המוטסים שהיו מתוכננים להשתלט על מספר גשרים ולאפשר מעבר של כוחות שריון לתוך גרמניה ובכך להביא לסיום מהיר של המלחמה.
בראונינג פיקד על החלק המוטס שנקרא מרקט.
למרות שהיה מפקד אמריקאי בכיר ממנו, נבחר בראונינג למלא את המשימה. כנראה משום שמונטגומרי העדיף מפקד בריטי במקום אמריקאי.
במשך 1917 השתתף בראונינג עם יחידתו בקרב על רכס פילקרם ביולי, קרב פולקפל באוקטובר וקרב קמברה בנובמבר. על התנהלותו והצטיינותו במהלך קרב קמברה, הוענק לבראונינג אות השירות המצוין שהוענק בדרך כלל לקצינים מעל דרגת קפטן (בראונינג היה רק לוטננט). בדצמבר 1917 הוענק לו על ידי הצבא הצרפתי עיטור צלב המלחמה ובמאי 1918 הוא צוין לשבח על תפקודו. לקראת סוף המלחמה, שירת בראונינג למשך תקופה קצרה במטה של הנרי רולינגסון.
לאחר המלחמה קודם בראונינג לדרגת קפטן ב-24 בנובמבר1920. במהלך השנים שלאחר המלחמה שירת בראונינג בסנדהרסט עד לאפריל 1928, כאשר הוא קודם לדרגת מייג'ור וחזר לגדוד השני במשמר הגרנדירים. בשנים אלו היה לו זמן רב לפעילויות ספורטיביות והוא אף השתתף בראונינג אולימפיאדת סנט מוריץ בשנת 1928 כחלק מהנבחרת הבריטית בענף המזחלות. בשנת 1931 הוא נישא לסופרת דפנה דה מוריאה ולהם נולדו במהלך השנים שתי בנות ובן. ב-1 בפברואר1936 קדום בראונינג לדרגת לוטננט-קולונל ומונה למפקד הגדוד השני של משמר הגרנדירים. ב-1 באוגוסט1939 תקופת פיקודו הסתיימה, הוא הועלה לדרגת קולונל ומונה למפקד "בית הספר לנשק קל".
בשנת 1940 הועלה בראונינג לדרגת בריגדיר וקיבל את הפיקוד על 'חטיבת חיל הרגלים ה-128', בזמן שזו התכוננה לשירות בצרפת ואחרי נפילת צרפת למגננה על האי הבריטי. בשנת 1941 עבר בראונינג לפקד על 'חטיבת חיל הרגלים (משמר) ה-24' אשר נערכה להגן על אזור לונדון לקראת פלישה גרמנית אפשרית.
ב-3 בנובמבר1941 קודם בראונינג לדרגת מייג'ור-גנרל וקיבל את הפיקוד על הדיוויזיה המוטסת הבריטית הראשונה החדשה. תחת פיקודו, כוח הצנחנים שזה עתה נוצר עבר את תהליך ההתהוות שלו. בין היתר בראונינג היה שותף לעיצוב המדים וציוד הצניחה של הצנחנים ואף הציע בעצמו את העיצוב הראשון. במרץ 1943 החליף ג'ורג' הופקינס את בראונינג בפיקוד על הדיוויזיה הראשונה, בראונינג עבר לפקד על הכוחות המוטסים במפקדת בעלות הברית. החל מדצמבר 1943 בראונינג עבר לפקד על הכוחות המוטסים הבריטים שהפכו להיות הקורפוס המוטס הבריטי הראשון והוא מונה מפקד הקורפוס באופן רשמי ב-16 באפריל1944, לאחר שהועלה לדרגת לוטננט גנרל בינואר 1944. בהמשך הוקמה הארמייה המוטסת הראשונה שהקורפוס הבריטי השתייך אליה ובראונינג שימש כסגן מפקד שלה, כשהוא ממשיך לפקד על הקורפוס.
לאחר המלחמה
בראונינג השתחרר משירותו בצבא הבריטי ב-5 באפריל1948, אך כבר בינואר החל בתפקידו החדש בתור הכלכלן וראש משק הבית של הנסיכה אליזבת השנייה. הוא קיבל את התפקיד לאחר המלצתו של לואי מאונטבאטן אשר היה בן דוד של הנסיך פיליפ, דוכס אדינבורו, בעלה של אליבת. באולימפיאדת לונדון (1948) שימש בראונינג כסגן היושב ראש של האיגוד האולימפי הבריטי וראש הנבחרת הבריטית. בשנת 1952 הוכתרה אליזבת השנייה למלכת הממלכה המאוחדת וצוות משק הבית השתנה וגדל, כמו גם עברה המלכה להתגורר בארמון בקינגהאם, בראונינג המשיך בתפקידו אך עבר לשרת בצוות של הנסיך פיליפ בבקינגהאם. בשנת 1959 עזב בראונינג את המשרה בארמון לאחר התמוטטות עצבים שנבעה מבעיית שתייה שהלכה והחריפה.
בשנותיו האחרונות עבר בראונינג להתגורר עם אשתו באחוזת מנבילי בקורנוול. בשנת 1963 היה מעורב בראונינג בתאונת דרכים אשר נמצא אשם לגרימתה, מאחר שהיה בהשפעת תרופות ואלכוהול, הוא נקנס ב-50 לירה שטרלינג ושילם את העלויות המשפטיות והרפואיות של שני הפצועים בתאונה. פרדריק בראונינג נפטר בביתו במנבילי כתוצאה מאוטם שריר הלב ב-14 במרץ1965.
מורשת
ב-1964 הוקם 'מחנה בראונינג' ששימש מחנה אימונים ומפקדת הכוחות המוטסים של הצבא הבריטי. ב-1969 הוקם במקום מוזיאון לכוחות המוטסים, שם נשמרו והוצגו המדים של בראונינג. הבסיס נסגר ב-1993 והמוזיאון עבר ב- 2008 למוזיאון המלחמה האימפריאלי בדוקספורד.