פס קנדי (באנגלית: Canadian pale) בווקסילולוגיה הוא הפס האמצעי האנכי (פאל בהרלדיקה) בדגל תלת-פסי אנכי, אשר מכסה מחצית משטח הדגל, וזאת לעומת שליש משטח הדגל בעיצוב תלת פסי מסורתי. רוחבו של הפס מאפשר את שיבוצו של מטען במרכז הדגל. השם הוצע על ידי ד"ר ג'ורג' סטנלי ונכנס לשימוש לראשונה כאשר אליזבת השנייה, מלכת קנדה הכריזה על דגל קנדה החדש ב-28 בינואר1965.[1] על פניו אמור המונח לתאר רק דגלים קנדיים, אך בשימוש כללי המונח מתאר גם דגלים שאינם קנדיים אשר נושאים את אותן פרופורציות.
הפס הקנדי הקלאסי הוא ריבוע אמצעי שנמצא במרכז הדגל אשר יחס אורך/גובה שלו הוא 1:1. המונח הווקסילולוגי משמש לתיאור כל רצועה מרכזית שרוחבה מחצית מרוחב הדגל גם אם צורתה אינה ריבוע. המונח פס קנדי משמש, גם אם שלא כהלכה, לתיאור דגלים שאינם קנדיים. דגלסנט וינסנט והגרנדינים (ביחס של 7:11) וההצעה לדגלטאיוואן (ביחס של 3:5) מתוארים כדגל פס קנדי.
המונח משמש לתיאור כללי יותר של דגל אשר הרצועה המרכזית שבו רחבה יותר ללא קשר לשאלה האם היא מכסה מחצית מרוחב הדגל או לא. על פי התיאור הכללי דגל טריטוריית האי נורפוק (שבו יחסי הפסים הם 7:9:7) ודגלמדינתאיווה (בו יחסי הפסים אינם מוגדרים אך רוחבו של הפס המרכזי אינו כפול מרוחב שני הפסים הצדדיים) מתוארים לעיתים כנושאי "פס קנדי".
דגלים אשר מתארים פס אופקי אשר רוחבו הוא כרוחב מחצית הדגל מתוארים כנושאי פס ספרדי.
.svg)
