אורחי פסטיבל 2009 בתמונה קבוצתיתויליאם דאלרימפל, אסתר פרויד וד"ר חנאן עשראווי בפסטיבל 2008
פסטיבל הספרות הפלסטיני הוא פסטיבל ספרותי שנתי, שנוסד בשנת 2008, המתקיים במשך שבוע במספר ערים ברחבי הרשות הפלסטינית.
היסטוריה
הפסטיבל נוסד בשנת 2008 במטרה מוצהרת לחזק את "כוחה של התרבות על תרבות הכוח" ולשבור את מה שהמייסדים רואים כמצור תרבותי על פלסטין. היושב ראש המייסד של הפסטיבל היא הסופרת והפרשנית הפוליטית המצרית אהדף סויף[1].
במאמץ להתגבר על הגבלות על חופש התנועה של הפלסטינים, הפסטיבל נודד מעיר לעיר, ומקיים אירועים בחינם בערבית ובאנגלית בערים שאליהם הוא מגיע. הפסטיבל מתקיים בירושלים, רמאללה, יריחו, חיפה ושכם. מכיוון שהנסיעה לעזה מוגבלת כמעט באופן מוחלט, הרבה פחות אירועים מתקיימים בה[2].
המשורר מחמוד דרוויש שלח מסר לפסטיבל המכונן בו כתב:”תודה לכם חברים יקרים על הסולידריות האצילית שלכם, תודה על המחווה האמיצה שלכם לשבור את המצור המוסרי שהוטל עלינו ותודה לכם כי אתם מתנגדים להזמנה לרקוד על הקברים שלנו. אנחנו כאן. אנחנו עדיין בחיים”[3].
בשנת 2015 מנעה מדינת ישראל את הכניסה למשתתפת הפסטיבל שרה אישאק (אנ'), במאית קולנוע מועמדת לאוסקר, אזרחית בריטית ממוצא תימני[7].
בשנת 2016 אורח הכבוד של הפסטיבל היה הסופר הדרום-אפריקאי זוכה פרס נובל לספרותג'ון מקסוול קוטזי, בדברי הברכה שלו אמר:”באתי לפלסטין כדי לראות ולהקשיב וללמוד ובמהלך השבוע החולף ראיתי, שמעתי ולמדתי המון. אני יוצא מפה תחת הרושם העז שמעורר האומץ וכושר העמידה של בני העם הפלסטיני בזמנים קשים אלו בקורותיהם. וגם החן וההומור שבהם הם מגיבים לתסכול וההשפלה של הכיבוש... בירושלים ובגדה המערבית אנו עדים למערכת של הפרדה בכפייה על בסיס דת ומוצא אתני, שנוצרה על ידי קבוצה שמדירה אחרים על סמך הגדרות שקבעה בעצמה, מתוך מטרה לבסס כיבוש קולוניאלי, ובמיוחד לשמר ולהדק את האחיזה באדמה ובמשאבי טבע. תסיקו את המסקנות בעצמכם”[8].
בשנת 2018 לא נערך הפסטיבל, לאחר שהמארגנים הודיעו כי הם לוקחים שנה הפסקה כדי "להעריך את תפקידו של הפסטיבל בעולם המשתנה במהירות"[9].
בשנת 2019 הפסטיבל הושק מחדש עם מוטו חדש "התמקדות בטיפוח כתיבה חדשה, המבהירה וממסגרת את הקשרים בין הקולוניזציה של הרשות הפלסטינית לבין מערכות השליטה והנישול המואצות ברחבי העולם"[10].
בין פטרוני הפסטיבל במהלך השנים היו: צ'ינואה אצ'בה, ג'ון ברגר, מחמוד דרוויש, שיימוס הייני, הרולד פינטר, פיליפ פולמן ואמה תומפסון. פולמן אמר על הפסטיבל:”"כל מעשה ספרותי, בין אם זה שיר אפי גדול או קטע עיתונות כנה או סיפור שטות פשוט לילדים הוא מכה נגד כוחות הטיפשות והבורות והחושך... פסטיבל פלסטין לספרות קיים לעשות בדיוק את זה - ואני מצדיע לו על פועלו. לא רק השנה אלא כל עוד זה נחוץ"”[11].
ביוני 2023 השתתף בפסטיבל טא-נהסי קואטס. כשנה לאחר מכן פרסם את ספרו "The Message" ובו מאמר ארוך המתאר את ביקורו בישראל ובשטחים הפלסטיניים.
הספר "זה לא גבול"
עשרות סופרים שהשתתפו בפסטיבל כתבו על חוויותיהם בעת הביקור ברשות הפלסטינית. ב-2017 פרסמה הוצאת ספרי בלומסברי את This Is Not a Border: Reportage & Reflection from the Palestine Festival of Literature – אוסף של יצירות של 47 סופרים שהשתתפו בפסטיבל. הירחון היוקרתי "ניו סטייטסמן" כתב על כך: "האנתולוגיה הזו תעזור להפוך את ההבנה האינטלקטואלית שלך לגבי דיכוי להבנה רגשית"[12].
