פָּנְצֵרְיֵיגר (Panzerjäger), גרמנית: צייד טנקים, הוא אחד משני טיפוסים של משחיתי טנקים אשר יוצרו בגרמניה הנאצית במהלך מלחמת העולם השנייה. משחיתי טנקים מטיפוס פנצרייגר היו הדור הראשון של משחיתי הטנקים הגרמנים, והם התאפיינו בהיותם חסרי צריח ובעלי גוף מחופה למחצה וכן בעצם היותם הסבות של תובות קיימות של טנקים שהתיישנו.
פיתוח
הפנצרייגר היה משחית טנקים שנבנה על ידי הסרת הצריח מתובת טנק שהתיישן והחלפתו בתותח נגד טנקים. התותחים שהורכבו היו למעשה תותחים נגררים שהוסרו, יחד עם לוח מגן החזית שלהם, מהעגלה הנגררת, והרכבתם, כמו שהם, על התובה, על מנת לאפשר להם ניידות טובה יותר.
פיתוח הפנצרייגרים החל לפני תחילת מלחמת העולם השנייה ונמשך עד לשנת 1943, עת שמשחיתי הטנקים הכבדים והמוגנים יותר מטיפוס יאגדפנצר (Jagdpanzer, מגרמנית: טנק צייד) תפסו את מקומם. פנצרייגרים המשיכו לשרת עד תום המלחמה.
התובות ששימשו להרכבת הפנצרייגרים היו בעיקר תובות של טנקים מיושנים ושל טנקים שנתפסו שלל, מה שהוזיל את עלויות הבנייה שלהם ואפשר להשמיש ציוד מיושן שהיה חסר ערך לכלי לחימה אפקטיבי. למרות מספר חסרונות שנבעו ממדיניות זו, דוגמת שריון קל מידי וצדודית גבוהה, הוכיחו הפנצרייגרים את עצמם מוצלחים במשימה עבורה תוכננו.
פעילות מבצעית
פנצרייגרים הופעלו בדרך כלל במסגרת גדודית כחלק מדיוויזייתפנצרים או חיל רגלים משוריין (חרמ"ש)[1], במטרה להתמודד עם העדיפות המספרית הגבוהה של טנקי בעלות הברית.
