פְּלָטַת שַׁבָּת (בקיצור: פְּלָטַה) או כִּירַת שַׁבָּת היא כירה חשמלית – מכשיר חשמל ביתי עשוי מתכת, המכיל בתוכו גוף חימום בעל עוצמת חום קבועה ובלתי ניתנת לשינוי – המיועדת בעיקר לשמירת החום של מאכלי השבת עד להגשתם בסעודות שבת. עיצוב מכשיר זה מבחינת תפקוד מבוסס על ההלכות הנוגעות לבישול בשבת.
עיצוב המכשיר
פלטת השבת היא משטח מתכת שעליו ניתן להניח מספר סירים או כלי אוכל ממתכת. היא מכילה בתוכה גוף חימום חשמלי, בדומה לפלטה המיועדת לבישול, אך בניגוד אליה, בפלטת השבת החום מתפרס על שטח רחב (על מנת לאפשר שמירת חום של מספר סירים), ועל כן נמוך יותר מפלטה המיועדת לבישול. מאפיין ייחודי נוסף הוא אי היכולת להגביר או להקטין את עוצמת החום, וזאת כדי לעמוד בקריטריונים ההלכתיים.
התאמה להלכות בישול בשבת
פלטת השבת מיועדת לעמוד בקריטריונים הלכתיים של אמצעי חימום עליו מותר להשהות מאכלים שסיימו את בישולם (או שהם בשלבי בישול שונים) מערב שבת עבור השבת. החשש ההלכתי היסודי בהלכות שבת בסוגיית ההשהיה הוא שאדם יבוא להגביר את החום באמצעי החימום עליו הונחו התבשילים, על מנת לזרז את בישולם לקראת סעודת ליל שבת, פעולה המכונה במקורות ההלכתיים 'שמא יחתה בגחלים', (חתייה היא פעולת הגברת החום באמצעי חימום בו יש שימוש בגחלים באמצעות הזזתם וניעורם), פעולה האסורה משום מלאכת מבעיר ומלאכת מבשל. בעקבות חשש זה ישנם מקרים בהם ישנו איסור מדרבנן להשהות מאכלים שבישולם עוד לא הסתיים.
ההגדרה ההלכתית לאמצעי עליו מותרת השהיית מזון ללא כל הגבלה היא 'כירה גרופה וקטומה', ביטוי שפירושו כירה שחומר הבערה שלה הוא גחלים, כאשר אלו נגרפו והוצאו מן הכירה או שפוזר עליהם אפר. פעולות אלו אשר גורמות להקטנת חום הגחלים מבטאות את כוונתו של הגורף או המחתה להימנע מפעולת חיתוי בשבת, ועל כן מותר להשהות עליה גם מזון בשלב בישול מוקדם, היות שהמשהה עשה לעצמו היכר בגוף הגחלים וממילא סר החשש שמא יבוא לחתות בהם בשבת.
על פי מרבית הדעות ההלכתיות, פלטת השבת, שאין כל אפשרות להגביר את עוצמת חומה היא שוות ערך ל'כירה גרופה וקטומה', ועל כן מותר להשהות עליה מערב שבת מאכלים מבושלים ללא כל תלות במצב בישולם. הגבלה אחת על השהיית מאכלים מערב שבת היא אי־כיסוי סיר באופן הרמטי במגבות או בגדים, וזאת בשל איסור הטמנה.
במרבית המקרים כיום אין צורך הלכתי מובהק בשימוש בפלטת השבת, מפני שרוב המאכלים מוכנים בערב שבת לחלוטין, או לפחות נחשבים כמבושלים בשיעור של מאכל בן דרוסאי, אך פשט המנהג בכל תפוצות ישראל להשתמש בכלי זה בשבת, והפלטה הפכה אף לסממן מובהק כחלק מסמלי השבת. כמו כן הפלטה היא הפתרון היחיד להיתר חזרה בשבת עצמה של המאכלים למקור חום.
כיסוי מתכת על גבי כירת גז דולקת, החלק הקדמי מכסה את הכפתורים
שימוש בפלטת שבת בשבת
בניגוד להנחת מאכלים מערב שבת המותרת ללא הגבלה אף שהמאכל מתבשל בשבת (מכח העיקרון 'אין שביתת כלים'), הנחת מאכל חי על גבי פלטת השבת בשבת עצמה אסורה מהתורה עקב מלאכת מבשל. איסור זה הוא אף אם המאכל מונח על הפלטה כשהיא קרה או לא פועלת (עקב תלות ההפעלה בקוצב זמן כדוגמת שעון שבת), ועתידה לפעול מאוחר יותר, משום ש'אחד נותן את הקדירה, ואחד מצית את האש' הראשון 'פטור אבל אסור' (בניגוד לשבת, פעולה זאת מותרת לכתחילה ביום טוב, בו הותר הבישול).
מיחזי כמבשל
הנחת מאכל מבושל יבש בשבת על גבי פלטת השבת מותרת עקרונית עקב הכלל 'אין בישול אחר בישול', כלומר אין משמעות לחימום מחודש של מאכל מבושל שהצטנן. עם זאת ישנם דעות על פיהם הנחת המאכל ישירות על גבי פלטת השבת אסורה בעקבות חשש 'מיחזי (=נראה) כמבשל', כלומר שפעולה זאת נראית כפעולת בישול רגיל, ואדם הרואה זאת לא ידע להבדיל בין הפעולה המותרת של חימום מחודש של מאכל מבושל, לבין הפעולה האסורה מהתורה של בישול מאכל חי. בעקבות חשש זה חימום מחודש של מאכל חי מותר רק באופן שעושה זאת בשינוי ניכר מדרך הבישול בימות החול, לדוגמה על גבי כלי מתכת ריק או פס מתכת המונח על פלטת השבת. ישנם דעות על פיהם אין כל חשש 'מיחזי כמבשל' בפלטת שבת, היות שהיא מיועדת אך ורק לשמירת חום בשבת, ולא לבישול, ועל כן מותר להניח מאכל מבושל יבש על גבי פלטת השבת בשבת ללא הגבלה (דעת הרב עובדיה יוסף).
תקפות העיקרון 'אין בישול אחר בישול' לגבי מאכל מבושל לח שנויה במחלוקת, ועל כן חימום מחודש של מאכל מבושל לח על גבי פלטת השבת מסובך יותר, ראו חימום חוזר של מאכל מבושל יבש או לח.
פלטת שבת על גבי כירת גז
במקומות שונים ישנו שימוש בפלטת שבת העשויה מפיסת מתכת המרודדת לטס מרובע אשר מונחת על גבי כירתגז (מכונה 'בלעך'. מיידיש: יריעת מתכת, פח), ועל גבה מונחים הסירים ובהם התבשילים. בעבר בהיעדר תשתית חשמל רחבה, אמינה וזולה היה רווח השימוש באמצעי זה, אך כיום שימוש כזה נפוץ בעיקר במטבחים מוסדיים, ואצל המקפידים על אי־שימוש בחשמל בשבת.
יש הסוברים כי בעת שימוש בפלטה מסוג זה יש צורך לנטרל או לכסות באופן כל שהוא את הכפתורים דרכם ניתן לשלוט בעוצמת הלהבה, על מנת שהכיסוי יחשב ל'כירה גרופה וקטומה'.[2]
שימוש בסוג זה של פלטה הכולל אש גלויה ועשן נחשב למסוכן בטיחותית בהשוואה לפלטה חשמלית, ודורש זהירות ואוורור למניעת שרפה או חנק (מגז CO הנפלט מאש גלויה). בנוסף נדרשת זהירות מפני דליפת גז במקרה ובו כבתה הלהבה. גרסה אחרת של פלטה זו היא יריעת מתכת המונחת על מספר נרות (כדוגמת נר נשמה)[3]. גרסה זו מסוכנת במיוחד, ואסורה לשימוש על פי הנחיות הרשות הארצית לכבאות והצלה[4]. בארצות הברית, מספר מקרי שריפות שנגרמו משימוש ב"בלעך" גבו אף קורבנות בנפש.[5][6]
דעת החזון איש
החזון איש בספרו[7] וכן במכתב[8] ששלח לרב שמואל הלוי ואזנר, חיווה דעתו לגבי הפלטה המונחת על גבי כירת הגז, שאינה מתירה השהיית קדרות על גבה, היות שלדעתו גריפת או קטימת הגחלים מהכירה אמורה להקטין את חום האש[9] על מנת ליצור שינוי מדרך הבישול בימות החול, ופלטה המונחת על הכירה משמשת בעיקרה לפיזור החום לכל הקדרות בשווה, (באופן פרדוקסלי לדעתו אם יניחו כיסוי קטן רק בגודל הלהבה שיגלה שמטרתו למעט החום תותר ההשהיה) בעקבות דבריו אלו החמירו תלמידיו לכסות את האש בפלטה העשויה משתי שכבות מתכת עם הפסק אוויר ביניהם אשר גורם להפחתת עוצמת החום על גבי הפלטה.
לגבי הפלטה החשמלית המצויה בימינו נחלקו האחרונים בדעתו, יש שכתבו[10] שהיות ומכשיר זה משמש רק לחימום מאכלים יודה בזה שאין צורך בכיסוי נוסף, אך מאידך יש שהעידו[11] ששמעו ממנו לאסור גם בזה משום לא פלוג, ויש האומרים[12] שדעתו לכסות אף בפלטה חשמלית בכיסוי כל שהוא, אך אין צורך בהפסק אוויר.
