פלאביוס פילוסטרטוס (ביוונית: Φλάβιος Φιλόστρατος;[1] 172/170 – 250/247 לספירה לערך), המכונה "האתונאי", היה סופיסט יווני בתקופת האימפריה הרומית.
שמו וזהותו
אי בהירות מסוימת סובבת את שמו. בחיבורו של פילוסטרטוס, "חיי הסופיסטים", ואצל יואנס צצס, ניתן לו השם הפרטי "פלאביוס". אולם אונאפיוס וסינסיוס מכנים אותו "מלמנוס", פוטיוס מכנה אותו "מצור", ומכתביו מתייחסים אליו כ"אתונאי". אביו היה סופיסט בעל חשיבות משנית ובעל אותו שם.
פילוסטרטוס נולד ככל הנראה סביב שנת 172. סביר שנולד בלמנוס, למד ולימד באתונה, ואז השתקע ברומא (שם נקרא כנראה "אתונאי") כחבר בחוג המלומדים שבו הקיפה עצמה הקיסרית יוליה דומנה, אשת הקיסר ספטימיוס סוורוס. על פי הסודא, הוא חי בתקופת שלטונו של הקיסר פיליפוס הערבי (244–249). הוא מת ככל הנראה בצור (לבנון) סביב שנת 250.
חיבורים המיוחסים לפילוסטרטוס
היסטוריונים מסכימים על כך שפילוסטרטוס כתב לפחות חמישה חיבורים:
- הרויקוס (Ἡρωικός, "על גיבורים") (213–214 לספירה) הוא בצורת דיאלוג בין נוסע פיניקי לבין משגיח על כרם, בנוגע לפרוטסילאוס (אנ'), הלוחם האכאי הראשון שנהרג במהלך המצור על טרויה, כפי שמתואר באיליאדה. הדיאלוג מתפתח לדיון וביקורת על הצגתם של גיבורים ואלים על ידי הומרוס, בהתבסס על סמכותו הגדולה יותר של פרוטוסילאוס המת, שחי חיים לאחר המוות ומתקשר עם המשגיח על הכרם. החיבור כולל את "שיר הלל להד" של אכילס.
- חיי אפולוניוס איש טיאנה (Τὰ ἐς τὸν Τυανέα Ἀπολλώνιον; בלטינית: Vita Apollonii) נכתב בין השנים 217–238 ומספר את סיפורו של הפילוסוף והמורה הפיתגוראי, אפולוניוס איש טיאנה. פילוסטרטוס כתב את הספר עבור הקיסרית יוליה דומנה, אשתו של ספטימיוס סוורוס ואמו של קרקלה. אולם הספר נשלם לאחר מותה.
- חיי הסופיסטים (Βίοι Σοφιστῶν), שנכתב בין השנים 231–237, הוא חיבור היסטורי ביוגרפי למחצה על חייהם של הסופיסטים היוונים. הספר מוקדש לקונסול בשם אנטוניוס גורדיאנוס, אולי אחד משני הגורדיאנוסים שנהרגו בשנת 238. החיבור נחלק לשני חלקים: הראשון עוסק בסופיסטים העתיקים, כגון גורגיאס, והשני באסכולה המאוחרת יותר, כגון הרודס אטיקוס. החיבור אינו ביוגרפי במובן האמיתי של המילה, אלא עשוי מרשמים ציוריים של נציגים מובילים של גישת מחשבה מלאת סקרנות ומגוונת, אך חסרה בשיטה מדעית, המעדיפה מצוינות חיצונית של סגנון על פני הישגים מוצקים של כתיבה רצינית. הפילוסוף, כפי שהוא אומר, חוקר את האמת; הסופיסט מקשט אותה ולוקח אותה כמובן מאליו. לחיבור הייתה השפעה עצומה על סופרים מאוחרים יותר, בפרט נאופלאטונים.
- גימנסטיקוס (Γυμναστικός) נכתב לאחר שנת 220 ומכיל תיאורים העוסקים במשחקים האולימפיים ובתחרויות האתלטיקה באופן כללי.
- מכתבים (Ἐπιστολαί, אפיסטולאי), או "מכתבי אהבה", נושמים את אווירת "הקומדיה החדשה" והמשוררים האלכסנדרונים. המכתבים הם בעיקר בעלי אופי ארוטי. תאריך פרסומם אינו ידוע.
- חיבור נוסף, תמונות (Εἰκόνες, אייקונס), מיוחס בדרך כלל לחתנו, פילוסטרטוס מלמנוס.
המרד הגדול של היהודים בחיבור "חיי אפולוניוס"
פילוסטרטוס מתייחס ליהודים בחיבור "חיי אפולוניוס איש טיאנה".
פילוסטרטוס שם בפיו של הפילוסוף אופראטס הסטואי (אנ'), יריבו של אפולוניוס ואחת הדמויות הפחות מקסימות של החיבור,[2] את הדברים הבאים בתוך נאומו בפני אספסיאנוס:[3] "היהודים נמצאים כבר מזמן במרד, לא רק נגד הרומאים אלא נגד האנושות; וגזע שעשה את חייו נפרדים ובלתי ניתנים לפשרה, שאינו יכול לחלוק עם שאר האנושות בעינוגי השולחן ולא יכול להצטרף לנסכיהם או תפילותיהם או קורבנותיהם, נפרד מאתנו בתהום גדולה יותר מאשר מזו אשר מפרידה בינינו לבין סוסה או באקטרה או האינדים הרחוקים יותר".[4]
פילוסטרטוס מספר על כך שבזמן ניהולו את המצור על ירושלים, שקל אספסיאנוס את הרעיון להפוך עצמו לקיסר והורה לזמן את אפולוניוס כדי לשאול בעצתו. אולם אפולוניוס סירב להיכנס ליהודה – "ארץ שתושביה טמאים הן בשל מה שעשו והן בשל מה שסבלו ממנו".[5] קטע זה מאת פילוסטרטוס מבטא את התיעוב הפיתגוראי כלפי שפיכות דמים.[2]
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ הגיית השם ביוונית: פילוֹסטרטוֹס, במלעיל דמלעיל (ההטעמה בהברה השלישית מהסוף).
- ^ 1 2 Menahem Stern, Greek and Latin Authors on Jews and Judaism, Jerusalem 1980, Vol.2, CXX. Philostratus, p. 339
- ^ Menahem Stern, Greek and Latin Authors on Jews and Judaism, Vol.2, CXX. Philostratus, p. 342
- ^ Philostratus, Life of Apollonius 5.33–34
- ^ Philostratus, Life of Apollonius 5.27
