פטר אסטרהאזי
Esterházy Péter![]() |
|
לידה |
14 באפריל 1950
בודפשט, הרפובליקה העממית ההונגרית  |
|---|
|
פטירה |
14 ביולי 2016 (בגיל 66)
בודפשט, הונגריה |
|---|
|
מדינה |
הונגריה |
|---|
|
מקום קבורה |
Roman Catholic church and Esterházy Mausoleum in Nagyganna, Ganna |
|---|
|
שם עט |
Csokonai Lili |
|---|
|
מקום לימודים |
אוניברסיטת אטווש לוראנד |
|---|
|
שפות היצירה |
הונגרית, גרמנית |
|---|
|
יצירות בולטות |
Harmonia Caelestis |
|---|
|
תקופת הפעילות |
מ-1974 |
|---|
|
בן או בת זוג |
Margit Reén (1973–?) |
|---|
|
צאצאים |
Countess Dorotta Esterhazy, Countess Zsofia Esterhazy, Count Marcel Esterhazy, Count Miklos Esterhazy |
|---|
|
פרסים והוקרה |
- פרס קושוט (1996)
- מפקד מסדר האמנויות והספרות (1998)
- פרס השלום של התאחדות הספרים הגרמנית (2004)
- גונדל (2001)
- פרס מאנס שפרבר (2009)
- פרס יובל עשרים לרפובליקה (23 באוקטובר 2009)
- אזרחות כבוד של בודפשט (2009)
- פרס וילניצה (1998)
- פרס אוסטריה לספרות אירופית (1999)
- פרס ארנה ספ (1996)
- AEGON art award (2011)
- צלב המפקדים של מסדר ההצטיינות של הרפובליקה ההונגרית (2007)
- פרס מילאן (1983)
- Prima Primissima Prize (2006)
- פרס הרדר (2002)
- פרס אטילה יוז'ף (1986)
- פרס טיבור דרי (1984)
- פרס וילניצה (1988)
- פרס שאנדור מאראי (2001)
- Alföld Prize (1991)
- Jeanette Schocken Prize (2013)
- Jeanette Schocken Prize
- בפסקה זו רשומה אחת נוספת שטרם תורגמה
|
|---|
|
חתימה |
 |
|---|
  |
פטר אסטרהאזי (בהונגרית: Esterházy Péter; 14 באפריל 1950 – 14 ביולי 2016) היה סופר ומסאי הונגרי.
אסטרהאזי נחשב לאחד הסופרים ההונגרים החשובים ביותר בזכות כתיבתו הפוסט-מודרניסטית. מוצאו במשפחת אצולה, ובהשכלתו הוא מתמטיקאי. הוא סיים את לימודיו ב-1974 ועבד כמתמטיקאי עד שנת 1978. מאז ואילך התפרנס מכתיבתו הספרותית.
אסטרהאזי זכה בפרסים יוקרתיים רבים, הן בארצו הן מחוץ לגבולותיה, למשל באוסטריה, בצרפת, בגרמניה, בסלובניה ובנורווגיה.
מספריו
- רומן פוסט-מודרניסטי. בחלקו הראשון, בן המתייתם מאמו פוגש באחוזת ילדותו שבכפר את אחיו, את אחותו ואת אביו, ובני-המשפחה מעלים זיכרונות הקשורים לאם המנוחה ולעברה הרחוק. אגב כך מלאכת האבל של היתום צוברת תאוצה, והוא מתמודד עם האובדן באמצעים העומדים לרשותו. בחלק השני מתהפכת זווית ההסתכלות, ודווקא האם המנוחה היא הפונה אל בנה המיותם ומשתדלת, כמיטב יכולתה, לעזור לו להתעמת עם המציאות החדשה שנכפתה עליו כמיטב יכולתו המוגבלת. סוף הרומן מחזיר את הקוראים אל נקודת המוצא: מציאות ההווה, שבה האם מתה והבן חי. ברומן משולבות מובאות מיצירותיהם של כארבעים סופרים.
- מבוא לספרות היפה (1986)
- שבעה-עשר ברבורים (1987)
- ספרו של הראבאל (1990)
- ממגדל השן (1991)
- אישה (1995)
- הרמוניות שמימיות (2000)
קישורים חיצוניים
