תוניסיה נחשבת על פי רוב לדמוקרטיה היחידה בעולם הערבי[7]. הנשיא הראשון של תוניסיה שנבחר באופן דמוקרטי, בז'י קאיד אסבסי, נפטר ביולי2019. הוא הוחלף באותה שנה על ידי קייס סעיד, שזכה ברוב גדול בבחירות.
תוניסיה הייתה רפובליקה עם מערכת נשיאותית חזקה הנשלטת על ידי מפלגה אחת. הפרלמנט שוכן בתוניס (בירת תוניסיה), ויש בו 189 צירים, הנבחרים כל חמש שנים. זכות הבחירה נתונה לכל אזרח מגיל 20. זין אל-עאבדין בן עלי כיהן כנשיא מאז שנת 1987, אז החליף את הנשיא שכיהן מאז העצמאות מצרפת בשנת 1956, חביב בורגיבה. "מפלגת החוקה הסוציאליסטית" הייתה המפלגה
החוקית היחידה 25 שנים ושלטה על החיים הפוליטיים של תוניסיה.
המערכת המשפטית
המערכת המשפטית של תוניסיה היא מערכת משפט בפני עצמה ועצמאית, אם כי לפעמים הממשלה מתערבת במקרים פוליטיים חשובים. קיימים בערך 13 בתי משפט, ועוד 3 בתי משפט לערעורים. בית הדין הגבוה ביותר בתוניסיה, נמצא בעיר הבירה, תוניס. מלבד בתי המשפט שהוזכרו לעיל, יש גם ברוב העיירות בתוניסיה שופטים מקומיים.
הנשיא נבחר לתקופת נשיאות של חמש שנים ללא התנגדות, והוא זה שממנה את ראש הממשלה והקבינט, שעל ידיהם הוא מבצע את מדיניותו. מושלים אזוריים ומנהלים מקומיים ממונים על ידי הממשלה השוכנת בנציבות הראשית; כיום, הם נבחרים בדרך כלל על ידי מועצת העירייה של אותו האזור.
הרשות המחוקקת
בבית הנבחרים (Chamber of Deputies) יש 189 כיסאות, והחברים בה נבחרים על ידי הצבעה המונית של הציבור הרחב, לתקופת קדנציה של חמש שנים (כמו תקופת הקדנציה של ראש הממשלה). בחירות לנשיאות ולחברי בית הנבחרים היו ב-24 באוקטובר בשנת 2004, בניצחון מוחץ של מפלגת החוקה הסוציאליסטית וכן היו בחירות בשנת 2009.
הרשות המבצעת
נשיא תוניסיה עד למהפכת 2011 היה זיין אל עבידין בן עלי, שנבחר לראשונה ב-7 בנובמבר1987[8], והמשיך בתפקיד עד למהפכה[9]. בהתאם לחוקה, משרת הנשיאות הייתה נבחרת ובבחירות לנשיאות בשנת 1999, זכה הנשיא ברוב הקולות (99.4% מהקולות) ונבחר לקדנציה נוספת. ב-24 באוקטובר2004 נבחר לעוד קדנציה[10], ובשנת 2009 הנשיא זין אל-עאבדין בן עלי נבחר לקדנציה הרביעית שלו[11].
הנשיא ממנה את ראש הממשלה והקבינט, כאמור, והצירים בבית הנבחרים ממונים על ידי הנשיא.
הנשיא עומד בראש הרשות המבצעת, ומסיבה זו, משקלה של הממשלה אינו רב.
פוליטיקה אחרי המהפכה בשנת 2011
בדצמבר 2010 החלו הפגנות ענק בתוניסיה שבעקבותן בינואר 2011 הנשיא בן עלי נמלט מהמדינה ומוחמד ע'אנושי החליף אותו.
ב-23 באוקטובר 2011 נערכו בחירות כלליות חופשיות לאספה המכוננת. המפלגה האיסלמיסטית "א-נהדה" ניצחה בבחירות עם 41.47% מקולות הבוחרים.
בינואר 2014 אושרה חוק חדשה. במסגרת החוקה החדשה הוקמה אספה לאומית שבה 217 מושבים.
ב-26 באוקטובר2014 נערכו הבחירות הפרלמנטריות בתוניסיה[12]. מפלגת נידא תוניס, מפלגה פוליטית חילונית, זכתה ברוב הקולות וקיבלה 86 מושבים[13]. אל המקום השני הגיעה מפלגת א-נהדה האסלאמיסטית, שזכתה בבחירות הראשונות במדינה אחרי מהפיכת 2011, וקיבלה 69 מנדטים. חודש אחר כך, ב-23 בנובמבר, נערכו גם בחירות דמוקרטיות לנשיאות המדינה, לראשונה בתולדות תוניסיה[14]. מאחר שאף מועמד לנשיאות לא גרף למעלה מ-50 אחוז מהקולות, נערך סיבוב מכריע בין שני המועמדים המובילים ב-28 בדצמבר[15]. מנהיג מפלגת נידא תוניס, מחמד אל-באג'י א-סבסי, זכה בנשיאות המדינה.
בנובמבר 2015, 32 חברי פרלמנט מטעם מפלגת המרכז השלטת הודיעו על פרישתם מהמפלגה והקמת סיעה חדשה, בעקבות האשמות קשות נגד נשיא המדינה. לטענתם הוא קידם מקורבים וקרובי משפחה בתוך מנגנוני המפלגה, פגע בהתנהלות הדמוקרטית של המנגנונים הפנים מפלגתיים ומשרת אינטרסים של בעלי הון[16].
באוקטובר 2019, נערכו שוב בחירות לנשיאות המדינה, ולאחר שני סיבובי הצבעה נבחר נשיא חדש, קייס סעיד, שניצח את הנשיא המכהן מחמד אל-באג'י א-סבסי[17]. לפני כן, נבחרו הנציגים באספת נציגי העם. מפלגת נידא תוניס התרסקה וזכתה ב-3 מושבים. מפלגת א-נהדה נחלשה אך השיגה 52 מושבים. המפלגה השנייה בגודלה הייתה לב תוניסיה.