בבוקר ה-9 במרץ פרצו איכרים מוסתים לכיכר השוק, הרסו דוכנים של יהודים ופגעו בסחורותיהם. היהודים שהיוו כ-87% מכ-2,500 תושבי העיירה, הגנו על עצמם בנשק והצליחו להניס את הפורעים. במהלך ניסיון היהודים להגן על עצמם נפצעו מספר איכרים פולניים ואחד נהרג מירי אקדח. בתגובה פרצו הפולנים לבתי היהודים.
בדיווח הראשון שהגיע דווח על 11 יהודים פצועים אנושות[1]. למחרת דווח על 2 הרוגים ו-50 פצועים[2]. דווח נוסף מסר על 65 יהודים פצועים, מתוכם 25 שנפצעו אנושות, וכן על 100 בתים וחנויות שניזוקו או נשדדו[3].
המשטרה, שהגיעה לאחר מעשה, ערכה חיפוש נשק בבתי היהודים. בעיתונות דווח שהשלטונות בוורשה הדיחו את מושל מחוז קיילצה בעקבות הפוגרום[4].
בעקבות הפוגרום
למחרת האירוע הובאו לבית המשפט 44 פולנים ו-14 יהודים. השופטים דנו את היהודים לתקופות מאסר בין חצי שנה עד 14 שנים וחצי (ליהודי שירה באקדח), הפורעים יצאו בעונשים קלים בלבד.
ב-17 במרץ ארגן הוועד המרכזי של הבונד שביתה כללית של יהודים בקריאה להגן על זכות ההתגוננות העצמית של היהודים, אליה הצטרפו רבים. שליח ההסתדרות בפולין, א"ש יוריס, קבע: "פשיטיק — לא רק פרעות, אלא גם התקוממות והגנה עצמית. במובן זה אין מצב יהודי פולין דומה לזה שבגרמניה. בפולין אפשר לארגן התנגדות של 4 מיליון יהודים".
הפוגרום גרם לעלייה משמעותית של יהודים מפולין לארץ ישראל.