פִּגְיוֹן אֻנּוֹת, או בשמו ההיסטורי (בתרגום לעברית) - פגיון ביצים (באנגלית: bollock dagger), הוא פגיון שלניצב שלו צורה ייחודית: לשמורה שתי בליטות סגלגלות הדומות למבושיו של גבר (באנגלית: bollocks). השמורה עשויה על פי רוב כיחידה אחת עם ידית העץ, והיא מחוזקת בחלקה העליון על ידי טבעת מתכת מעוצבת. סוג פגיון זה היה נפוץ בסקנדינביה, פלנדריה, אנגליה וסקוטלנד בין המאות ה-13 וה-18, ובמיוחד בתקופת בית טיודור. באנגליה השתמשו בו שודדי הגבולות (border reivers) כגיבוי לחנית ולחרב. מספר רב של פגיונות מסוג זה התגלו בטרופת האונייה "מרי רוז" מן המאה ה-16. אופן השימוש ב"פגיון הביצים" דמה לאופן השימוש בדירק הסקוטי.
היסטוריונים של כלי הנשק בתקופה הוויקטוריאנית החליפו את שמו ל"פגיון אונות" (kidney dagger), על שום הדמיון – לדעתם - לאונות של כליות, וזאת כדי להימנע מכל קונוטציה מינית.[1]
במאות ה-16 וה-17 ייצרו באנגליה את ידית הפגיון משורשי עץ הנקרא באנגלית dudgeon, ובתקופה זו מכונה לעיתים הפגיון בשמות "דאג'ן", "פגיון דאג'ן" ו"פגיון בעל ניצב דאג'ן".
מקורות
Blair, C. (1962) European and American Arms c. 1100-1800. London, B.T. Batsford.