פאל קדושה
Kadosa Pál

לידה	6 בספטמבר 1903 לוויצה (לווה), סלובקיה, אז חלק מממלכת הונגריה, אוסטרו-הונגריה
פטירה	30 במרץ 1983 (בגיל 79) בודפשט, הרפובליקה העממית ההונגרית
שם לידה	Veisz Pál
מקום קבורה	בית הקברות קרפשי
מוקד פעילות	הונגריה
מקום לימודים	האקדמיה למוזיקה פרנץ ליסט בבודפשט
שפה מועדפת	הונגרית
כלי נגינה	פסנתר
פרסים והוקרה	פרס קושוט (1950) אמן דגול של הונגריה (1963) פרס קושוט (1975) אמן מצטיין של הונגריה (1953) פרס פרנץ ארקל (1955) פרס פרנץ ארקל (1962)
פרופיל ב-IMDb

פאל קדושה (במקור וייס, בהונגרית: Kadosa Pál; לוויצה, 6 בספטמבר 1903 – בודפשט, 30 במרץ 1983) היה מלחין, פסנתרן, מורה למוזיקה יהודי-הונגרי, זוכה פרס קושוט פעמיים, זוכה פרס פרנץ ארקל פעמיים.

פאל וייס נולד במשפחה יהודית בעיר לווה (בסלובקית: לוויצה) בשטח סלובקיה היום שהתשייך אז לממלכת הונגריה במסגרת אוסטרו-הונגריה. איבד את אביו בגיל צעיר מאוד, לכן גר בילדותו אצל סבו וסבתו בטרנבה, גם כן בסלובקיה תחת השלטון ההונגרי. שם סיים את בית הספר היסודי וכבר אז למד לנגן בפסנתר. בשנת 1918, בגיל חמש עשרה, עבר לבודפשט עם אמו שנישאה שוב. בבודפשט החל ללמוד פסנתר ברצינות רבה יותר, תחילה אצל אילונה פאל. בשנת 1921, לאחר סיום מבחני הבגרות, התקבל לאקדמיה למוזיקה ע"ש פרנץ ליסט. הוא למד בה לימודי פסנתר אצל ארנולד סקיי (בשמו הקודם שנוַולד) ולילי קלטי. כמו כן למד מוזיקה קאמרית אצל המלחין לאו ויינר והלחנה אצל זולטאן קודאי. בו זמנית הוא למד גם לאייר ולצייר ופנה לאמנויות היפות ולחוגי הספרות של אותה תקופה. היה ביחסי חברות עם רוברט ברני, עם הצייר אנדור שוגאר (זוננשיין שנרצח באושוויץ), הפסל פאל פטזאי והפסל ג'רג' גולדמן (נרצח במחנה הריכוז דכאו). הוא סיים את האקדמיה למוזיקה בשנת 1927.

לאורך כל חייו מילא תפקיד חשוב חשוב בחיים המוזיקליים של ארצו. הוא היה מייסד הקבוצה של "המוזיקאים ההונגרים המודרניים", שנוסדה בשנת 1928, שהתמזגה בהמשך עם האגודה למוזיקה הונגרית חדשה שהוקמה במסגרת החברה Internationale Gesellschaft für Neue Musik. משנת 1932 היה קדושה גם דמות בולטת ב"איגוד המוזיקה ההונגרית החדשה". לאחר שניצל כיהודי במהלך מלחמת העולם השנייה, בשנים 1949-1945 הוא כיהן כסגן יושב ראש מועצת התרבות של הונגריה, המשיך אחר כך להיות חבר ב בנשיאות המועצה וכמה פעמים נבחר כיו"ר המנהל של איגוד המוזיקאים ההונגרי. הוא גם שימש כיו"ר ועדת המוזיקה של המשרד להגנת זכויות היוצרים ואיגוד זכויות היוצרים הבינלאומי. הוא נבחר לחבר כבוד של האקדמיה המלכותית למוזיקה בלונדון ולחבר ב"דויטשה אקדמיה דר קוסטנל".

קדושה היה מחנך בולט כמורה לפסנתר. לאחר סיום לימודיו, משנת 1927 עד 1943, לימד ב"בית הספר למוזיקה על שם פודור", שם נאלץ לעזוב בגלל עליית הפאשיזם והחוק היהודי השני והחוק היהודי השלישי שלא איפשרו ליהודים לעבוד. משנת 1943 עד 1944, הוא לימד בבית הספר למוזיקה גולדמארק שהיה קשור לאומיקה - ההתאחדות הלאומית היהודית-הונגרית לחינוך,שם הותר לו ללמד רק יהודים, אך שליחתו למחנות שירות העבודה (עבודות כפייה ליהודים במסגרת הצבא ההונגרי) כמעט חיסל את הקריירה שלו.

הוא לימד באקדמיה למוזיקה משנת 1945 ועד מותו והיה ראש מחלקת הפסנתר. כתלמידים שלו הגיעו ינה יאנדו, זולטאן קוצ'יש, ג'רג' קורטג, דז'ה ראנקי, אנדראש שיף ודיולה קיש לפרסום עולמי.

סגנון ההלחנה שלו נקבע בעיקר על ידי ברטוק וקודאי, אך הוא הושפע רבות גם מהאוונגרד והנאו-קלאסיציזם הגרמני. יצירותיו כוללות את כל צורות הרפרטואר של המוזיקה הקלאסית, כולל יצירות תזמורתיות, שמונה סימפוניות וסימפוניה קאמרית אחת, ארבע קונצרטו לפסנתר, שני קונצרטו לכינור ויצירות אחרות, אופרה אחת (ההרפתקאה של הוסטי), יצירות קאמריות, קטעי פסנתר ופזמונים. כפסנתרן ומלחין הופיע לראשונה בציבור בשנת 1923, עם סוויטת הפסנתר הראשונה שלו. הוא ערך את ערב הסולו הראשון שלו ב -2 במאי 1933. באותה שנה השיג את ההצלחה הבינלאומית הראשונה כשניגן את קונצרט הפסנתר הראשון שלו באמסטרדם. לאחר מכן ביצע את יצירותיו בהונגריה, אירופה ובארצות הברית : הסונטה לפסנתר מס' 2 שלו בפסטיבלי פירמונט וקאסל, הדיברטימנטו הראשון בוונציה, רביעיית המיתרים השנייה שלו בניו יורק. המו"ל של יצירותיו היה אחד המו"לים הידועים ביותר למוזיקה אירופאית, שוט (Schott) ממיינץ.

• 1975, 1950 - פרס קושוט - פרס המדינה של הונגריה
• 1953 - פרס האמן המצטיין של הונגריה
• 1962, 1955 - פרס פרנץ ארקל
• 1963 - פרס האמן הדגול
• 1967 - חבר לשם כבוד של האקדמיה המלכותית למוזיקה בלונדון
• 1970 חבר בהתכתבות של האקדמיה לאמנויות של גרמניה המזרחית - מחלקת מוזיקה

• 1993 - בעיר הולדתו לביצה, בסלובקיה - מיוזמת האיגוד "התרבותי "צ'מאדוק" של ההונגרים בסלובקיה ושל עמותת "ידידי המוזיקה ההונגרית בסלובקיה" הוקמה תחרות "פאל קדושה" לפסנתרנים חובבים, המתקיימת כל שנתיים.

• אופרה: Huszti kaland- הרפתקה בחוסט על לברית מאת בנצה סאבולצ'י, לפי נובלה מאת מור יוקאי. 1950 (הוצגה בבית האופרה של בודפשט: 1951)

• שמונה סימפוניות: (אופוס. 33, 1942; אופוס 39, 1948; אופוס 50, 1955; אופוס 53, 1959; אופוס 55, 1961; אופוס 62, 1966; אופוס 64, 1967; אופוס 66, 1968);

סימפוניה קאמרית (אופוס 10, 1929)

• קונצ'רטי: ארבעה קונצ'רטי לפסנתר (אופוס 15 ,1931; אופוס 47, 1953; אופוס 63, 1966); שני קונצ'רטי לכינור; קונצ'רטו לוויולה; קונצ'רטו לרבייעת מיתרים ולתזמורת קטנה ;

שני קונצ'רטי לכינור, ויולה ותזמורת

• יצירות אחרות לתזמורת: Goriot apó, Modri sziklák (rádió-hangjátékok kísérőzenéje); Győztesek (dráma kísérőzenéje, 1951); Becsület és dicsőség (film kísérőzene, rendező: Gertler Viktor, író: Örkény István, 1951) Zenekari darab; Gyászóda (1945); Március nyitány; Mezei csokor; Concertino; Szimfonietta; Sérénáde; két divertimentó
• Kamarazene: Szólóhegedű-szonáta; Hegedű-zongoraszonáta; Vonóstrió; Fúvósötös; Zongoratrió; három vonósnégyes (op. 22, 1935; op. 25, 1936; op. 52, 1957); négy zongoraszonáta
• Vokális művek: Irren ist Staatlich – „Lehrstück” szólóhang(ok)ra, kórusra és zenekarra, op. 17, 1931), kantáták, kórusművek, tömegdalok, dalok

• Dalos Anna: Kadosa Pál. Mágus Kiadó, Budapest, 2003. ISBN 9639433152
• Szabolcsi Bence, Tóth Aladár: Zenei lexikon 2. Zeneműkiadó, Budapest, 1965. 289–290. old.
• Magyar Nagylexikon 10. Magyar Nagylexikon Kiadó, Budapest, 2000.ISBN 9639257028. 406. old.
• לקסיקון ביוגרפי הונגרי. פאל קדושה
• BMC – פאל קדושה

מדיה וקבצים בנושא פאל קדושה בוויקישיתוף

• פאל קדושה, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
• פאל קדושה, באתר MusicBrainz (באנגלית)
• פאל קדושה, באתר AllMusic