פאל הירשלר סיים את לימודיו בבית המדרש לרבנים בבודפשט ובפקולטה למדעי הרוח באוניברסיטה מלכותית פאזמאני פטר בבודפשט (כיום אוניברסיטת אטווש לוראנד). הוא היה אחד התלמידים המבטיחים ביותר של בית המדרש, תלמידו המועדף ביותר של הרב דב ברנאט הלר. ההתמקדות שלו הייתה בכתבי הקודש ובמדעי העזר שלו. הוא רכש ידע עשיר בשפות המזרחיות, בעיקר באשורית, שעל בסיסן זכה במספר פרסים כבר בתקופה שהיה עדיין רק מועמד לרבנות.
כבוגר השנה השנייה בבית המדרש, הוא היה עובד מערכת של הלקסיקון היהודי (Jüdisches Lexikon) בשפה הגרמנית. העבודה המתמשכת ביותר של עבודת חקר המקרא שלו הייתה ספרו אסתר - נחום, שיצא לאור בשנת 1930, ובו ניתח את ספר נחום ואת מגילת אסתר.[1] הפרשנות של מגילת אסתר הייתה גם עבודת הדוקטורט שלו, שנכללה בסדרה שערך אברהם כהנא. עבודת דוקטורט זו הייתה עבודת הדוקטורט היחידה בהונגריה שנכתבה בעברית והתקבלה כתזה לדוקטורט לא רק בבית המדרש לרבנות (שזה כלל לא היה חריג), אלא גם באוניברסיטת פאזמאני פטר. סמיכה לרבנות קיבל הירשלר בשנת 1931
פעילותו כרב
בשנים 1931–1944 היה הרב ולאחר מכן הרב הראשי של הקהילה היהודית הנאולוגית בסקשפהרוואר. בתקופת כהונתו בעיר, לנוכח הלחץ האנטישמי שהלך וגבר, פעל הרב פישלר לחזק את ההגנה העצמית הפנימית של הקהילה, למען בניית תודעה עצמית יהודית, יחד עם מנהיגי הקהילה המצוינים ורבניו האחרים של העיר. הוא פנה אל בני הנוער בתשומת לב ובאהבה מיוחדת. הוא ידע שבטרגדיה שעלולה להתרחש ישרדו רק צעירים חזקים, מודעים לעצמם, שמחויבים לדת ולתרבות היהודית. בשל כל בין השנים 1936–1943, היה גם העורך של הידיעון היהודי במחוז ה-11 של הונגריה.
עבודת המחקר
הירשלר המשיך גם בעבודתו המדעית בסקשפהרוואר. בשנת 1942 תרגם בשם הבדוי של גרשון בן יוסף את ספרו של שמואל יוסף עגנוןבלבב ימים.
