האגודה הספרותית היהודית-הונגרית (בהונגרית: Izraelita Magyar Irodalmi Társulat, בקיצור: IMIT) קיימה את האספה הכללית המכוננת ב־14 בפברואר 1894, לאחר דיון ממושך ביוזמת הלשכה היהודית הלאומית בהונגריה. מטרת האגודה הייתה להציג את הספרות הדתית והמדעית היהודית ואת חיי הקהילות היהודיות בהונגריה, על ידי פרסום והפצה של יצירות רלוונטיות, הקראות פומביות של יצירות, העלאת סוגיות קריירה והענקת פרסים. מקום מושב האגודה היה בבודפשט ונוהלה על ידי דירקטוריון ואספה נבחרת. היא פרסמה ספר שנה, שבכל אחד מכרכיו פורסמו מחקרים רבים בעלי עניין לציבור. האגודה הספרותית פרסמה את התרגום הראשון הרשמי של התנ"ך להונגרית שתורגם במלואו בארבעה כרכים והותאם בקפדנות לטקסט העברי המקורי. נשיא האגודה היה הרב שמואל קוהן (כהן).
פעילות
היקף פרסומי האגודה, לרבות הכרכים של "ספר השנה", הגיע ל 48. בכל כרך בספר השנה פורסמו מחקרים רבים בעלי עניין לציבור. שני הכרכים הראשונים נערכו על ידי וילמוש (בנימין זאב) בַּכֶר ופרנץ מזאי. הכרכים 3 ו -4 נערכו על ידי וילמוש בכר ויוז'ף באנוצי, ובהמשך נערכו הכרכים על ידי באנוצי (שהיה ממקימי האגודה והרוח החיה בה) לבד. האגודה הספרותית הוציאה לאור בנוסף לתרגום התנ"ך גם תנ"ך לנוער בשני כרכים. פרסומים משמעותיים אחרים של החברה היו תולדות יהודי העיר שּוֹפּרוֹן ושל בודפשט (פולאק, ביכלר); צורת ארגון הקהילות היהודיות במדינות אירופה, חיי רש"י (וולס); ספריית הדיפלומות של יהדות הונגריה (פריש); ספר התפילות של שמעון פֵּצִ'י (גוטמן-הרמוש); תולדות הספרות היהודית וההיסטוריה האוניברסלית של היהודים. נשיאי החברה היו: שמואל קוהן, ואחר כך דיולה פישר. התנאים האומללים של תקופת מלחמת העולם הראשונה מנעו מהחברה לתפקד כהלכה, אך בשנת 1928 היא הוקמה מחדש עם ההנהלה הבאה: נשיא: אדולף ורטהיימר, יו"ר משותף: דיולה פישר, מזכיר: פרנץ הבשי, גזבר: פרנץ סֵיקֶיי. יועץ משפטי: גזה דֵשִי. האגודה המשיכה את פעילותה ברוח הישנה ולפי מטרות של המייסדים.
לקריאה נוספת
קישורים חיצוניים