PROFILPELAJAR.COM

פאול וקסלר
Paul Wexler
	אין תמונה חופשית
לידה	6 בנובמבר 1938 (בן 86); ארצות הברית
ענף מדעי	בלשנות
מקום מגורים	ארצות הברית, ישראל
מקום לימודים	אוניברסיטת ייל; אוניברסיטת קולומביה ;
מוסדות	אוניברסיטת תל אביב
תרומות עיקריות
	חקר מוצא היידיש

ערך זה עוסק בבלשן ישראלי. אם התכוונתם לשחקן אמריקאי, ראו פול וקסלר (שחקן).

פאול וקסלר (Paul Wexler; נולד ב-6 בנובמבר 1938) הוא בלשן ישראלי יליד ארצות הברית, פרופסור אמריטוס לבלשנות באוניברסיטת תל אביב.^[1] תחומי המחקר שלו כוללים בלשנות היסטורית, דו-לשוניות, בלשנות סלאבית, בלשנות קריאולית, שפות רומאניות (צועניות) ושפות יהודיות.

וקסלר ידוע בשל התאוריה השנויה במחלוקת שלו, שייתכן שהשפה הסורבית היא הורתה הגנטית של היידיש, ושהשפה עברה "רה-לקסיפיקציה" בעזרת מילים שנגזרו מגרמאנית בין המאות ה-9 וה-13, בשל המגע עם האוכלוסיות הגרמניות הסמוכות.^[2]^[3] על-פי וקסלר, המבנה של היידיש מספק "ראיות משכנעות לקשר קרוב של היהודים לסלאבים בארצות הגרמניות והבוהמיות כבר במאה ה-9 לספירה."^[4] ההשערה של וקסלר שנויה במחלוקת בקרב הבלשנים של היידיש.^[5] העיתון The Forward מתאר את התאוריה של וקסלר כ"נשללת על ידי כל הבלשנים של היידיש, למעט על ידי וקסלר."^[6]

ביוגרפיה

וקסלר גדל בארצות הברית. הוא השלים את לימודי התואר הראשון שלו באוניברסיטת ייל בשנת 1960, את לימודי התואר השני באוניברסיטת קולומביה ב-1962, ואת הדוקטורט באוניברסיטת קולומביה ב-1967. הוא עלה לישראל ב-1969, ובשנת 1974 השלים טירונות בסיסית בצה"ל.^[7]

תאוריות באשר למקורן של שפות יהודיות

התאוריות של וקסלר מורכבות, משלבות כמה וכמה שפות יהודיות ומציגות תהליך של קריאוליזציה כגורם בהיווצרותן של רבות מהשפות הללו. פרט לניתוח הבלשני, הוא מחלק את אזורי התרבות היהודיים ליווני-יהודי, רומאני-יהודי, גרמאני-יהודי, טורקו-יהודי, טאטי-יהודי, גיאורגי-יהודי, ערבי-יהודי וסלאבי-יהודי. עם זאת הוא מכיר בכך שלשפות יהודיות רבות יש סוּבְּסְטְרָט עברי.^[8]

התאוריה של וקסלר גורסת כי מקורן של שפות אלו בקבוצות שונות של גרים אשר שימרו את הדקדוק של השפות הלא-יהודיות הקודמות שלהן, בעודם מבצעים רה-לקסיפיקציה שלהן באמצעות אימוץ נרחב של אוצר מילים חדש.^[9] ישנן שלוש תאוריות שונות באשר למקורה של היידיש, וגישתו של וקסלר שונה באופן קיצוני משתי התאוריות העיקריות, אשר מייחסות את מקורה של היידיש למערב ארץ הריין או לאזור בוואריה/צ'כיה. וקסלר עושה זאת באמצעות שבירת הקשר הגנטי בין הארצות הסלאביות לבין אותם יהודים שחיו בגרמניה של בימי הביניים.^[10] לטענתו של וקסלר, היידיש החלה את דרכה כשתי שפות נפרדות: צרפתית-יהודית (יידיש מערבית) ודיאלקט סורבי-יהודי שאותו דיברו במזרח גרמניה. השפה הראשונה גוועה, ואילו השנייה היוותה את הבסיס ליידיש המאוחרת יותר.^[9]^{: 69}^[11]^[12] לפי התאוריה שלו, מקורה של היידיש המזרחית הוא במפגש בין יהודים סורביים שדיברו יידיש לבין צאצאיהם דוברי הסלאבית של הכוזרים.^[9]^{: 70} לפי התאוריה שלו, רה-לקסיפיקציה שנייה של יידיש מזרחית התרחשה במאה ה-15, כאשר צאצאי הכוזרים כבר לא דיברו שפה טורקית אלא תערובת של סלאבו טורקית.^[9]^{: 55}

וקסלר סבור שייתכן שצאצאים של הכוזרים שעברו סלאביזציה היגרו צפונה ומערבה והביאו לכך שמקצת מהמונחים הסלאביים-המזרחיים לחגים היהודיים הפכו לחלק מהסלאבית-המערבית.^[9]^{: 528} וקסלר קובע שהתאוריה שלו אינה דורשת מהיידיש להכיל סוּבְּסְטְרָט טורקי משמעותי.^[9]^{: 524} הוא דוחה את התאוריה כי ההבדלים בין יידיש מזרחית למערבית נגרמו כתוצאה מחשיפה גדולה יותר של היידיש המזרחית לסלאבית, אלא רואה את שני הדיאלקטים כשתי שפות נפרדות בעיקרן.^[9]^{: 69}

בספרו משנת 1993 קבע וקסלר כי יהודים אשכנזים יכולים, מבחינה אתנית, להיחשב לסלאבים.^[13] הוא טוען שהאשכנזים אינם ממוצא ים-תיכוני.^[13] המסקנה הלוגית מהתאוריות הבלשניות שלו היא שהיהודים האשכנזים הם צאצאיהם של גרים איראניים, טורקיים וסלאביים.^[9]^{: 55}^[13]^[14] וקסלר גם החיל את התאוריות הבלשניות שלו על היהודים הספרדים וטען שגם הם למעשה ממוצא לא-יהודי, ושמקורם בגרים ברברים, ולא מספרד.^[9]^{: 55}^[15]

במאמרו משנת 1995 המתייחס לשניים מספריו של וקסלר דוחה הרברט פפר (Herbert Paper) את שתי התאוריות של וקסלר: ראשית, שמקורה של היידיש בשפה סורבית-יהודית עלומה, ושנית שהעברית המודרנית היא למעשה שפה סלאבית.^[8]^{: 184} וקסלר מעדיף את השם "סלאבית-יהודית" לשפות שתוארו על ידי מקס ויינרייך ככנענית-מזרחית וכנענית-מערבית.^[16] במחקר מאוחר יותר הציע וקסלר שלושה מקורות ליידיש, על ידי פיצולה לשתי שפות נפרדות: הוא מתייחס ליידיש המערבית כאל גרמנית מיוהדת, וליידיש המזרחית כאל התפתחות מסלאבית-יהודית שעברה רה-לקסיפיקציה לגרמנית עליונה ושוב ליידיש. עם זאת, הוא גם טוען שהיידיש המזרחית היא רה-לקסיפיקציה של טורקו-יהודית ושהיא קשורה לכוזרים ולקראים.^[8]^{: 184}^[9]^{: 69}

התאוריות של פאול וקסלר, הן באשר ליידיש והן באשר למקורות הטורקיים-איראניים-כוזריים, נתקלו בביקורת חריפה מצד מומחים רבים אחרים בתחום, ומרביתם דוחים אותן.^[13] סיימון נויברג (Simon Neuberg) דוחה את תאוריית הרה-לקסיפיקציה וטוען שהיא "דומה יותר לטריק שיווקי". סטפן קרו (Steffen Krogh) חולק אף הוא על וקסלר. ואילו אלכסנדר ביידר (Alexander Beider) מציין: "לעיתים אני אפילו תוהה אם הוא עצמו מאמין במה שהוא כותב. אם הוא לא מאמין בכך, אלא רק רוצה לעורר פרובוקציה, מאמריו ב-20 השנים האחרונות מכוונים רק כדי להוכיח שהיהודים הם לא יהודים. במקרה כזה, אין על מה לדון."^[14]

ב-2016 הציגו וקסלר והגנטיקאי ערן אלחייק מחקר משותף שניתח את המוצא הגאוגרפי של דוברי יידיש באמצעות הדנ"א שלהם. הם טענו, שמקורו של הדנ"א הוא בדרום-מזרח טורקיה, בארבעה כפרים ששמותיהם נגזרים מן המילה "אשכנז". המיקום המשוער מצוי גם בצומת של דרך המשי, ובסמוך לממלכת הכוזרים, כפי שחזה וקסלר ובניגוד להיפותזה אודות ארץ הריין. המחברים טענו שזהו המקום שבו התפתחה הטרום-יידיש כשפה סודית למסחר, ושבעת הייהוד של הסלאבים היא רכשה את הרכיב הסלאבי שלה.^[17]^[18]

מחלוקות אקדמיות

ב-1988 העלו כמה חוקרי יידיש חשד שווקסלר השתמש בשם בדוי אוקראיני, פבלו סלובודיאנסקי, כדי לסקר בחריפות את מחקריהם שנכללו בקובץ "מקורותיה של שפת היידיש". הביקורת נגעה לאחרים אך לא למחקרו של וקסלר שהופיע באותו קובץ.^[14] לאחר מחאות חריפות בדבר הונאה אפשרית על ידי אחד העורכים, דוד כ"ץ, והצגת ראיות לאפשרות שהביקורת נשאה את כל הסממנים של סגנונו הפולמוסי של וקסלר ולכך שהביקורת נשלחה מכתובתו של אחד מקרובי משפחתו של וקסלר, ביטל המגזין בנובמבר 1988 את הסקירה.^[14]^[19]