פאבל דיאס (בצ'כית: Pavel Dias; 9 בדצמבר1938 – 19 באפריל2021)[1] היה צלם צ'כי ומרצה באוניברסיטה. הוא נולד בעיר ברנו שבצ'כיה ובילדותו בילה לעיתים קרובות בעיירת ברנקוביצה. לאחר סיום לימודיו בבית ספר תיכון לאמנות ועיצוב בברנו, שם הכיר את אשתו לעתיד הילדה מיסורובה-דיאסובה, המשיך ללמוד בפקולטה לקולנוע וטלוויזיה של האקדמיה לאמנויות הבמה בפראג (FAMU). את לימודיו אלה סיים, עם הפסקה קצרה, בשנת 1964.
הוא עבד כצלם דוקומנטרי והעביר את תמונותיו למספר כתבי עת. במקביל הוא עבד באוניברסיטאות בפראג ובזלין, שם לימד צילום. הוא בילה חלק מחייו בעבודה בקולנוע והתמקד בצילום פרסומי. בעבודתו הדוקומנטרית, הוא השתמש בקומפוזיציות פשוטות וקלות להבנה. במהלך חייו עבד על מחזורים שונים, אותם הציג בתערוכות מתמשכות שלהן המשיך להוסיף פריטים נוספים ללא הרף.[2]
הוא היה אב לשני בנים – פאבל, אשר נפטר בתרם עת, ומארק שעובד כקרמיקאי בדרום בוהמיה. פאבל דיאס נפטר ב-19 באפריל 2021 בפראג ונקבר בקבר המשפחתי בבית העלמין בברנו-טוראני.
ביוגרפיה ויצירה
פאבל נולד ב-9 בדצמבר 1938 בעיר ברנו. אביו לא הכיר בו ואימו וורה חינכה אותו לבדה. בילדותו בילה לעיתים קרובות בעיירת ברנקוביצה בדרום מורביה אצל סבא וסבתא וקרובים מצד האם. בני המשפחה היו מעורבים בתנועת ההתנגדות האנטי-נאצית בתקופת הפרוטקטורט ונכלאו במחנה ריכוז. האם ניהלה קונדיטוריה בקרומריז', אך לאחר ההפיכה הקומוניסטית ב-1948 היא נאלצה לסגור את העסק ועבדה בתור מוכרת בזלין.[3]
בשנים 1958–1954 פאבל דיאס למד את תחום הצילום בבית ספר תיכון לאמנות ומלאכה בברנו אצל הפרופסור קארל אוטה הרובי. כאן גם הכיר את אשתו לעתיד[2] צלמת אף היא - הילדה מיסורובה-דיאסובה (1940–2019).[4] במהלך לימודיו שיתף פעולה עם הסטודיו לקולנוע בזלין וסייע ביצירת הסרט "המצאת ההרס" (Vynález zkázy) בבימויו של קארל זמן. בהמשך דרכו הוא למד שנתיים את תחום הצילום והמצלמה בפראג באקדמיה לאמנויות הבמה (FAMU). לאחר מכן עבד כצלם באולפני הסרטים ברנדוב עד שנת 1961,[5] שבה הוא חזר ללימודי צילום אמנותי ב-FAMU. את הלימודים הוא סיים בשנת 1964 בתור הבוגר הראשון אי פעם בתחום זה.[6]
הוא תרם את תצלומיו למגזין העולם החדש (Mladý svět) מיום היווסדו ב-1959 ועד 1977. בשנים 1964–1983 עבד כצלם בשיתוף פעולה עם כתבי עת שונים. הוא התמקד בעיקר בצילום פרסומי. בשנים 1983–1988 עבד בבית הספר התיכון לאמנות ומלאכה בברנו כראש המחלקה לצילום. בשנים 1989–2009 היה פרופסור ב-FAMU בפראג, בשנים 2005–2018 גם לימד צילום באוניברסיטה ע"ש תומש בתיה בזלין[7]
פאבל דיאס שיתף פעולה עם הקולנוע, צילם סוסים ומרוצים, מחנות ריכוז כמורשת לשואה, יצר מחזורים דוקומנטריים.[8] הוא מימש את הפרויקטים "כוכב הלכת של הנסיך הקטן" (Planeta malého prince) ו"מסר מהנסיכים הקטנים" (Poselství malých princů) לתמיכה בילדים עם מחלות המטולוגיות.[9] בשנת 2008 הוא קיבל את פרס אישיות הצילום הצ'כי על תרומה ארוכת טווח שהוענק לו על ידי איגוד הצלמים המקצועיים של הרפובליקה הצ'כית.[2]
הוא היה אב לשני בנים. פאבל הבכור (1961–1979) נפטר בגיל צעיר מלוקמיה חריפה.[10] הבן השני מארק (* 1964) עובד כקרמיקאי ומטפל באמנות בצ'סקי קרומלוב ובבסדניצה.[11]
תערוכות (מבחר)
פאבל דיאס: צילום (קבינט הצילום של ירומיר פונקי ברנו, 1963)
הפנים של מרוץ הסוסים (גלריה די פראג, 1979)
טורסו של השואה (1979)
פאבל דיאס: צילום (קבינט הצילום של ירומיר פונקי ברנו, 1981)
פאבל דיאס: צילום (הגלריה לאמנות בעיר הודונין, 1988)
רטרוספקטיבה של פאבל דיאס (1989)
זיכרונות מפריז (1989)
פאבל דיאס: צילום 1955–1990 (היכל האמנות של העיר ברנו, 1990)
פאבל דיאס: צילום (בית הצילום של פראג, 1994)
פאבל דיאס: צילום (המוזיאון האזורי של שלזיה אופבה, 1995)
