עמנואל לוינסקי נולד בעיר ניקולאייב שבאימפריה הרוסית (היום באוקראינה), שם כיהן אביו כרב העיר. הוא שינה את שמו מווילנסקי לילן, ראשי התיבות של שמותיו הפרטיים של אביו. באוקטובר 1919 עלה לארץ ישראל (ואחריו אביו ואחותו) ונשלח ללמוד בגימנסיה הרצליה, כאחיו לפניו. לאחר מכן למד אדריכלות באנגליה ואחר-כך בגרמניה, ושם הוסמך ב-1926. בשנים 1927 עד 1933 כיהן כאדריכל ראשי במשלחת הארכאולוגית במזרח הקרוב של אוניברסיטת הרווארד והמכון לחקר המזרח בשיקגו בחורבות נוזי שבעיראק. אחר-כך עבד כאדריכל פרטי, תחילה כשותפו של יוחנן רטנר, וב-1935 הצטרף לסגל הטכניון כמרצה בפקולטה לארכיטקטורה.
לאחר מכן היה לפרופסור בפקולטה להנדסה חקלאית בטכניון. בשנת 1953 ייסד וניהל את המרכז לחקר בנייה כפרית במסגרת מוסד הטכניון למחקר ולפיתוח,[4] כהמשך לפעילותו בראש המדור לחקר בניה כפרית של הסוכנות היהודית.[5] כן היה ממייסדי המרכז לחקר ההתיישבות ברחובות בראשות רענן ויץ. כיהן במשך כ-16 שנים כאדריכל ראשי בחבל הצפון, ובמסגרת זו תכנן את חבל התענכים.[6]
חצר המשק במושב, בהוצאת משרד החקלאות - המדור לפרסומים חקלאיים, תשי"ט.
The design of agricultural settlements : technological aspects of rural community development, Jewish Agency for Israel, Rural Settlement Dept., c1975
בסיפורת
ברומן של חיים באר, "חלומותיהם החדשים" מוצג עמנואל וילנסקי כמעסיקהּ של דמות בדיונית מרכזית ברומן, לוטה שטרוק, ומתוארת פעילותו כאדריכל ובעיקר כראש "המשרד לחקירות מיוחדות" בחיפה.
לקריאה נוספת
יעקב מעוז, "עמנואל ילן (1903–1981): דברים לזכרו", אופקים בגאוגרפיה 59 (2004), עמ' 6–10 – קורות חייו ופועלו ורשימת פרסומים. (המאמר זמין לצפייה במאגר JSTOR לאחר הרשמה)
^יעקב מעוז, עמנואל ילן (1903–1981): דברים לזכרו, אופקים בגאוגרפיה 59 (2004), 6–10 – קורות חייו ופועלו ורשימת פרסומים. (המאמר זמין לצפייה במאגר JSTOR לאחר הרשמה)