עיריית קריית גת היא גוף השלטון המקומי, במעמד של עירייה, האחראי לניהולה השוטף של העירקריית גת. העירייה עוסקת בעניינים מוניציפליים ובהם הסדרת שירותי החינוך, התרבות, הרווחה, התשתיות, התברואה, תכנון העיר ובניינה. תקציב העירייה עמד בשנת 2024 על כ-790 מיליון ש"ח[1]. מנכ"ל העירייה הוא חיים בכר.[2][3]
בראש הפירמידה הפוליטית של עיריית קריית גת עומד ראש העירייה, הנבחר, כמקובל ברשויות מקומיות בישראל, אחת לחמש שנים בבחירות אישיות. במקביל לבחירת ראש העירייה, נבחרים בפתק הצבעה נוסף ובמעטפה נפרדת, חברי מועצת העירייה המתמודדים ברשימות שונות, שחלקן קשורות לרשימות המתמודדות בפוליטיקה הארצית.
ראש העירייה, בשונה מראש ממשלה, אינו זקוק לתמיכת חברי המועצה שנבחרה על מנת לכהן בתפקידו והם אינם יכולים להדיחו מתפקידו או להכריז על בחירות חדשות. לעומת זאת, על מנת לקבל החלטות, בעיקר העברת תקציב ואישור מינויים בכירים, ראש העירייה זקוק לרוב ועל כן ירכיב בדרך כלל קואליציה עירונית ליצירת רוב במועצת העירייה, דבר שיעניק לו גיבוי וחופש פעולה לניהול ענייני העיר. בכירי רשימות הקואליציה מתמנים על פי רוב לסגניו, אוחזים בתיקים נושאיים שונים של אחריות לניהול ענייני העיר, ומהווים יחד עם ראש העירייה את "הנהלת העירייה" – היא ה"קבינט" המוניציפלי. בנוסף, חברים בהנהלה מספר חברי מועצה "מחזיקי תיקים" שאינם סגניו של ראש העיר. יתר חברי המועצה שאינם חברי הנהלה פועלים בוועדות השונות, המורכבות מאנשי רשימות שונות מן הקואליציה והאופוזיציה. מועצת עיריית קריית גת מונה 17 חברים[6] ולראש העיר ישנם 2 סגנים בשכר, ואחד נוסף בתואר בלבד.
ועדות העירייה
ועדת מכרזים, ועדת כספים, ועדה לענייני ביקורת, ועדת ביטחון, ועדת הנחות בארנונה, ועדה לקליטת עליה, ועדה לקידום מעמד הילד, ועדה להנצחת זכרם של נרצחי הטרור, ועדת חינוך ממלכתי, ועדת חינוך חרדי, ועדה לאיכות הסביבה, ועדה למאבק בנגע הסמים המסוכנים, ועדה למיגור אלימות, ועדת משנה לתכנון ובניה, ועדת מכרזים לבחירת עובדים בכירים, ועדת הנהלה, ועדת שמות, ועדת מל"ח, ועדת שימור אתרי מורשת, ועדה לבטיחות בדרכים, ועדה להצבת יצירות אומנות, ועדת בריאות.[7]
מבנה אדמיניסרטיבי
אגפי העירייה
אגף ההנדסה, אגף החינוך, אגף איכות הסיבה, אגף ביטחון וסדר ציבורי, מנהלת כרמי גת, לשכות, אגף רווחה ושירותים חברתיים, אגף צרכים מיוחדים ונגישות, אגף לשיפור פני העיר, מנהל כללי, אגף נוער וצעירים, מחלקת קליטה - חבר העמים, אגף חינוך חרדי, אגף תקציבים, אגף מנהל וכספים, מרכז מריאן, האגף לבינוי ואחזקת מוסדות חינוך, ממונה חופש המידע, מבקר העירייה וממונה תלונות הציבור, דוברות העירייה, אגף משאבי אנוש, אגף לשיפור איכות השירות, אגף מחשוב ותקשורת.[8]
החברה הכלכלית לקריית גת[9] הוא תאגיד עירוני שהוקם בשנת 1984,[10] היא מהווה זרוע ביצועית של העירייה לייזום וביצוע פרויקטים, בעיקר בתחום הבינוי והפיתוח. ובנוסף היא מפעילת השוק העירוני בקריית גת.[11]
מתנ"ס קריית גת הוא חל"צ בבעלות העירייה, בשם המרכז הקהילתי החדש קריית גת, הוא הוקם בשנת 2014, ובשנת 2022 העסיק כ-750 עובדים ותקציבו השנתי היה כ-61 מיליון ש"ח, הוא מנוהל על ידי אמיר בן שמחון,[13] הוא החליף בתפקידו חל"צ אחר[14] שפעילותו הופסקה בסוף שנת 2014,[15][16] הוא מפעיל את המתנסים בעיר, הבריכות העירוניות, הספריה העירונית, את מרכז תנופה (מרכז הצעירים, העוסק בהכשרה מקצועית ותעסוקה) ואת מרכז להב"ה העירוניים בקריית גת, כמו כן הוא מפעיל חוגים לילדים בקריית גת.
י.ש. גת היא החברה המנהלת את פארק התעשייה קריית גת, ומחלקת את הכנסותיה לעיריית קריית גת ולמועצות האזוריות שסביבה,[17] החל משנת 2023 מקבלת העירייה כ-90% מהארנונה וההיטלים הנגבים באזור התעשייה.
יפתח החברה לפיתוח קריית גת,[18] תפקידה הוא לפעול לפיתוח העיר, להסדיר את ההתחדשות העירונית בעיר, בינוי מבני ציבור ועוד.
מרכז מריאן, היא עמותה עירונית העוסקת בעיקר בתחום החינוך לגיל הרך והחינוך המיוחד, היא הוקמה בשנת 1992, ובשנת 2022 מחזורה השנתי היה כ-49 מיליון ש"ח, והיא העסיקה 523 עובדים.[19]
מרכז מעל"ה היא עמותה[22] שתפקידה להנגיש את שירותי העירייה והמתנ"ס לאוכלוסייה החרדית בעיר, היא מפעילה ספריה חוגים ומשחקייה, ומקיימת אירועי תרבות למגזר החרדי בעיר, חלק מפעילותה הוא בשיתוף המתנ"ס העירוני, ורובה במימון עיריית קריית גת, בשנת 2022 העסיקה 109 עובדים, ותקציבה השנתי היה כ-6.5 מיליון ש"ח.[23]
תקציב העירייה
בשנת 2020 היה לעירייה גרעון בסך 120 מיליון ש"ח,[24] ומונה לעירייה חשב מלווה.[25][26]
תקציב העירייה עמד בשנת 2023 על כ-728 מיליון ש"ח[27]. ובשנת 2024 על כ-790 מיליון ש"ח[1].
בעיריית קריית גת מועסקים (בהעסקה ישירה, לא כולל עובדי תאגידים חיצוניים) כאלף עובדים[1].
בניין העירייה
בניין העירייה עלה באש בשנת 2005[28], ונהרס ב־2009,[29] מאז שוכנים משרדי העירייה במקומות שונים ברחבי העיר, חלקם בשכירות.
בניין העירייה הישן שנהרס ב-2009
בשנת 2016 כתב מבקר המדינה כי למרות שהעירייה קיבלה פיצויים מביטוח המבנה בסך של כ-1.5 מיליון ש"ח, היא נמנעה מלבנות בניין חדש, ומשלמת שכירות בסך של כ-1.5 מיליון ש"ח בשנה[28].
בשנת 2023 שילמה העירייה שכר דירה למשרדיה בסך של כ-3.2 מילון ש"ח, היא הקצתה לכך סכום דומה בתקציב 2024[1].
בתקציב 2024 הוקצו תקציבים לתכנון מבנה חדש לעירייה.[30]
יצחק (צ'יזיק) חרפי (1955-1957) – היה ממונה על העיירה מטעם הסוכנות היהודית מאוקטובר 1954 עד יולי 1957. לאחר עזיבתו הועברה האחריות על העיירה לידי משרד הפנים.
ד"ר גדעון נאור (1958–1965)[31] – מונה ליושב ראש ועד המתיישבים. היישוב הוכר כמועצה רק מעט אחרי כניסתו לתפקיד.
אריה מאיר (1965–1976) – היישוב הוכר כעיר בתקופת כהונתו
