נולד בשם יצחק צ'יזיק בי"ז בטבתתרס"ז לשמואל זיינוול ולבריינה לבית בורנשטיין בסג'רה. בין תשעת אחיו ואחיותיו נמנו שרה, ברוך, חנה ואפרים. למד בגמנסיה הרצליה והמשיך ללימודים גבוהים באוניברסיטת שיקגו ובבית הספר לכלכלה של לונדון. במהלך לימודיו בשיקגו הוא הקים בה תא של ארגון הסטודנטים הציוני אבוקה, ביחד עם שמעון אגרנט[2]. בהשפעתו, לאחר חורבן חולדה במאורעות תרפ"ט סייעה אבוקה כספית לשיקום חולדה, לזכרו של אפרים צ'יזיק. היה מוסמך במנהל ציבורי ועסק במחקר ובפרסום מאמרים בנושאים שונים במהלכם למד על חשיבות הטיס והצורך בפיתוח ענף התעופה בארץ ישראל. באופן פרטי הוכשר כטייס ובשנת 1934 קיבל רישיון טיס. בעזרתו של פנחס רוטנברג רכש מטוס והביאו לדיוני הקונגרס הציוני בפראג להעלאת המודעות לחשיבות ענף התעופה. בעזרתם של רוטנברג, דוד בן-גוריון ודב הוז התממש כעבור זמן רצונו על ידי הקמת בית הספר לתעופה בארץ.
נפטר בשיקגו לאחר התקף לב ונקבר בקרית גת[5]. היה נשוי לאסיה בת אהרן לוינסקי ואב לשני ילדים. על שמו נקראו בקרית גת בית הספר היסודי יד יצחק,[6] גן ציבורי, רחוב ומועדון המפלגה של מפא"י.
יצחק חרפי (צ'יזיק) היה אביו של הפזמונאי, המלחין והזמר הישראלי שמוליק צ'יזיק.