עותניאל לוקר (באנגלית: Othniel Looker; 4 באוקטובר 1757 – 23 ביולי 1845) היה פוליטיקאי אמריקאי מאוהיו, חבר המפלגה הדמוקרטית-רפובליקנית, שכיהן כמושל אוהיו החמישי.
ראשית חייו
עותניאל לוקר נולד במחוז מוריס שבפרובינציית ניו ג'רזי.[1] קיימים מקורות שמציינים את מקום הולדתו בלונג איילנד.[2][3] בכיתוב על מצבתו רשום מקום הולדתו כמחוז מוריס שבניו ג'רזי.[4]
אביו של לוקר היה צעיר כאשר מת אביו. בגיל שנתיים הוא עבר יחד עם אמו להנובר טאונשיפ שבניו ג'רזי.[5] ב-1776 הוא הצטרף למיליציה של ניו ג'רזי ושירת בה עד לתום מלחמת העצמאות של ארצות הברית.
ב-1779 נשא לוקר לאישה את פמלה קלארק, ובערך ב-1788 הוא עבר לוורמונט ובהמשך למדינת ניו יורק, ועבד כמורה בבית ספר.[2]
קריירה
לוקר כיהן כחבר באספה המדינתית של מדינת ניו יורק בשנים 1803–1804. לאחר שקיבל מענק קרקע על שירותו הצבאי, הוא עבר ב-1804 למחוז המילטון שבאוהיו, והיה חבר בית הנבחרים של אוהיו בשנים 1807–1810. לאחר מכן הוא היה חבר הסנאט של אוהיו עד 1817.[2]
כאשר כיהן כיושב ראש הסנאט בשנים 1813–1814, הושבע לוקר מתוקף תפקידו כמושל אוהיו במקומו של ריטרן ג'. מגז הבן, שהתפטר כדי לכהן כמנהל הכללי של דואר ארצות הברית.[2] הוא כיהן בתפקיד ממרץ ועד דצמבר 1814 במקביל להמשך כהונתו כיושב ראש הסנאט, וביקש להיבחר לכהונה נוספת, אך הובס בבחירות על ידי תומאס וורת'ינגטון.
לוקר המשיך להתגורר באוהיו עד למותה של אשתו, ואז עבר להתגורר בפלסטיין שבאילינוי יחד עם בתו רייצ'ל. בבחירות לנשיאות של 1816 הוא היה בחבר האלקטורים והצביע בעד ג'יימס מונרו.
מותו והנצחתו
עותניאל לוקר נפטר בפלסטיין ב-23 ביולי 1845. הוא נטמן בבית הקברות קיצ'ל שבעיר. ביתו שבעיר הריסון שבאוהיו רשום במרשם הלאומי של מקומות היסטוריים.[6]
קישורים חיצוניים
הערות שוליים