אחרי שובו שירת ככומר בקהילות אחדות בגרמניה, ומ-1605 ועד מותו ב-1622 פעל בנירנברג.
כתביו
במהלך שהותו במזרח ניהל סלומון שווייגר יומן מפורט שבו תיאר את מסעותיו ואת חוויותיו ומתוכו יצר את ספרו רב התפוצה – "תיאור מסעות חדש מגרמניה לקונסטנטינופול ולירושלים" (Ein Newe Reyßbeschreibung auß Teutschland nach Constantinopel und Jerusalem). הספר ראה אור לראשונה ב-1608 וחזר ונדפס פעמים אחדות במרוצת המאה ה-17. הספר גדוש איורים, רובם ככולם הדפסי עץ, שנוצרו לשם עיטור וללא קשר ישיר ואמין לדמויות ולמראות המוצגים בהם. טיטוס טובלר מציין בביבליוגרפיה של הספרות הגאוגרפית על ארץ ישראל ש"[האיורים בספרו של שווייגר] אינם ראויים במיוחד לשבח".[3] הספר לא תורגם לשפות אחרות.[4]
פרקי מסעו של שווייגר במצרים, ארץ ישראל, ערב וסוריה נערכו בידי ההיסטוריון והפילולוג מרטין קרוסיוס (גר') (1526–1607).[5] פרקים אלה, שנכתבו בלטינית וביוונית, ראו אור עוד ב-1682, כשנה אחרי שובו של שווייגר מהמזרח.[6] שווייגר הזכיר בהם את היהודים בערים רמלה, שכם, ירושלים וצפת.[7]
סלומון שווייגר נודע כמי שחיבר את התרגום הראשון של הקוראן לגרמנית והוציאו לאור ב-1616 תחת הכותרת "הקוראן הטורקי: דת ואמונות טפלות".[8] התרגום, שעליו טרח עוד בשבתו במזרח, לא נעשה ישירות משפת המקור, אלא התבסס על גרסת תרגום לאיטלקית משנת 1547. התרגום של שווייגר נדפס במהדורות נוספות במהלך המאה ה-17.
מיכאל איש-שלום, "סאלומון שווייגר", בתוך: מסעי נוצרים לארץ ישראל, עם עובד ודביר, 1995, עמ' 26, 304
יהושע בן-אריה ונעמי אלחסיד, "מספר הערות למפות ירושלים", בתוך: אמנון כהן (עורך): פרקים בתולדות ירושלים בראשית התקופה העות'מאנית, יד בן-צבי, תשל"ט; על מפת ירושלים בספרו של סלומון שווייגר בעמ' 138–141
נתן שור, ספר העלייה לרגל לארץ ישראל, ירושלים, הוצאת אריאל, 1994, עמ' 83–84
^קרוסיוס (Krauss) היה חסידו של הרפורמטורפיליפ מלנכתון והוא שיזם את המגעים בין התאולוגים של טיבינגן לפטריארך היווני בקונסטנטינופול, שבכמה מהם השתתף שווייגר
^מהדורת 1582; מהדורת 1586 נדפסה בנירנברג תחת הכותרת Hodoepoericon seu itinerarium S. Schweigkeri in Aegvptum, Palestinam, Arabiam atque Syriam
^מיכאל איש-שלום, מסעי נוצרים לארץ-ישראל, עם עובד ודביר, תשכ"ו, עמ' 304
