החל מ-1986 היא מכהנת כפרופסור לביולוגיה באוניברסיטת קליפורניה בסן פרנסיסקו, שם היא גם עורכת את מחקריה על ההזדקנות, תוך שימוש בעיקר בנמטודה כאורגניזם מודל. היא משמשת כיום כמנהלת של מרכז הילבלום לחקר הביולוגיה של ההזדקנות, באוניברסיטה זו.
ב-1993 הצליחה קניון לבטל או לנטרל את פעילותו של גן בשם DAF-2, המצוי בנמטודה, ולגרום על ידי שינוי בודד זה להכפלת משך חייה של התולעת הזעירה[2][3]. הפרט החשוב הנוסף בהקשר זה הוא שגן זה או דומה לו מאוד מצוי גם בבעלי חיים מפותחים יותר, לרבות ב-DNA האנושי. לאחר מכן, היא גילתה גנים נוספים שניתן לשנותם והצליחה להאריך את משך חייה של התולעת עד פי שישה ויותר ממשך החיים הטבעי שלה[4] ועד למקסימום של 144 יום במקום משך החיים הטבעי הממוצע של הנמטודה - 20 יום, כאשר התולעת הזעירה שומרת על נעוריה במשך חלק ניכר מתוספת החיים הזו שניתנה לה. כמו כן, היא גילתה שביטול או ניטרול פעילותו של גן אחר, DAF-16, שגם לו יש מקבילה אנושית, יכול לחולל את התהליך ההפוך ולקצר בחצי את משך חייה של אותה נמטודה.
בהמשך מחקריה גילתה קניון, שאותו שינוי בודד בגן השני, הגורם לצמצום משך החיים, יכול להיגרם על ידי תוספת של אפילו 2% בלבד, לדיאטת הגלוקוז שמקבלת אותה תולעת זעירה[5]. תגלית זו גרמה לכך שקניון עצמה נכנסה מאותו יום ואילך לדיאטה מעוטת סוכרים[6].
קניון ייסדה ב-1999, יחד עם פרופסורלאונרד גוארנטה ואחרים, חברה בשם Elixir Pharmaceuticals ("סם החיים"), המנסה כיום לייצר תרופה שתאיט את קצב ההזדקנות האנושית.
^Jennie B. Dorman, Bella Albinder, Terry Shroyer & Cynthia Kenyon, The age-1 and daf-2 genes function in a common pathway to control the lifespan of Caenorhabditis elegans, Genetics, volume 141, number 4, pages 1399-1406 (1995); and Javier Apfeld & Cynthia Kenyon, Cell non-autonomy of C. elegans daf-2 function in the regulation of diapause and lifespan, Cell, v. 95, n.2, pp.199-210,1998
^התגלית פורסמה לראשונה בגיליון דצמבר 1993 של Nature
^Lee, S.-J., Murphy, C. & Kenyon, C. Glucose shortens the lifespan of C. elegans by downregulating DAF-16/FOXO activity and aquaporin gene expression, Cell Metab., volume 10, pages 379–391, 2009
