סטיב מקווין
Steve McQueen

סטיב מקווין, 2024
לידה	9 באוקטובר 1969 (בן 55) לונדון, אנגליה, בריטניה
סוגה מועדפת	אמנות אקספרימנטלית
מדינה	הממלכה המאוחדת
תקופת הפעילות	מ-1993
עיסוק	במאי
מקום לימודים	מכללת אילינג, המרסמית' ומערב לונדון המכללה לאמנות ועיצוב צ'לסי בית הספר לאמנויות ע"ש טיש גולדסמית'ס, אוניברסיטת לונדון תיכון דרייטון מאנור
בן או בת זוג	ביאנקה שטיחטר
מספר צאצאים	2
פרסים והוקרה	פרס טרנר (1999) פרס הישג בקולנוע העולמי של האקדמיה האירופית לקולנוע (2014) Knight Bachelor (2020) European Film Award for Innovative Storytelling (2021) פרס האקדמיה האירופית לקולנוע לתגלית השנה באירופה (2008) פרס רולף שוק (2024) פרס אוסקר לסרט הטוב ביותר (2014) מפקד במסדר האימפריה הבריטית
פרופיל ב-IMDb

סטיבן רודני "סטיב" מקווין (באנגלית: Steven Rodney "Steve" McQueen; נולד ב-9 באוקטובר 1969) הוא במאי קולנוע ומפיק אנגלי. מועמד פרס אוסקר לבמאי הטוב ביותר לשנת 2013 על בימוי הסרט "12 שנים של עבדות". מקווין זכה לשבחים רבים בכל רחבי העולם על סרטיו הפרובוקטיביים "רעב" ו"בושה".

מקווין נולד בלונדון למשפחה שמוצאה ממדינת האי גרנדה שבקריביים. גדל במערב לונדון ואובחן כדיסלקט בילדותו עם מקרה של עין עצלה. מקווין עסק בצעירותו בכדורגל, הוא למד עיצוב ואמנות ב"מכללת צ'לסי לאומנויות" ואמנות יפה ב"מכללת גולדסמית'ס" שבחסות "אוניברסיטת לונדון". לאחר זמן מה עזב מקווין את לימודיו באנגליה ונסע לארצות הברית ללמוד ב"בית ספר לאומנויות טיש" שבחסותה של "אוניברסיטת ניו יורק". בתחילת דרכו כקולנוען הושפע רבות מיוצרי הקולנוע אנדי וורהול, סרגיי אייזנשטיין, באסטר קיטון, ז'אן ויגו ובילי ויילדר.

לפני שפרץ כיוצר קולנוע עסק מקווין בציור ובאמנות חזותית.

מקווין החל את דרכו הקולנועית בבימוי סרטים קצרים במהלך שנות ה-90. הוא פרץ לתודעה הבריטית והעולמית בשנת 2008 עם צאת סרט הבכורה שלו "רעב". הסרט מתרחש בין כותלי הכלא ומבוסס על שביתת הרעב של בובי סנדס בשנת 1981. כוכב ותגלית הסרט היה מייקל פסבנדר שחקן קולנוע הגרמני שעבד עם מקווין בכל הפרויקטים שלו מתחילת דרכו. מקווין קיבל על סרט הביכורים שלו את פרס מצלמת הזהב מטעם פסטיבל קאן ובכך היה ליוצר הקולנוע הבריטי הראשון שמקבל פרס זה. זכה בנוסף בפרס באפט"א לכישרון המבטיח ביותר.

בשנת 2011 ביים את סרטו השני "בושה", דרמה ארוטית בכיכובם של מייקל פסבנדר וקארי מאליגן המתרחשת בניו יורק. מקווין זכה לביקורות משבחות גם על סרטו זה, הסרט זכה בשלושה פרסים בפסטיבל ונציה.

בשנת 2013 שחרר מקווין לאקרנים את סרטו השלישי במספר והראשון בגזרה ההוליוודית "12 שנים של עבדות" ע"פ ביוגרפיה של העבד האפרו אמריקאי סולומון נורת'ופ. את הסרט ביים מקווין והפיק ביחד עם בראד פיט (משחקני הסרט) ועם מפיק העל ארנון מילצ'ן. הסרט, שעסק באופן מצמרר בעבדות שהתרחשה במאה ה-19 זכה לביקורות מהללות בקרב מבקרי הקולנוע ברחבי העולם, הוא הועמד ל-9 אוסקרים וזכה בפרס סרט הדרמה הטוב ביותר בטקס פרס גלובוס הזהב. מקווין הועמד על עבודתו האינטנסיבית על סט הסרט לפרס אוסקר לבמאי הטוב ביותר, לפרס גלובוס הזהב ולפרס באפט"א.

בנובמבר 2024, פורסם כי מקווין לא יגיע להקרנת הבכורה של סרטו "בליץ" בפסטיבל Camerimage בשל התבטאויות פוגעניות של מנהל הפסטיבל בנוגע לנשים צלמות. מקווין היה אמור לקבל את פרס הבמאי המצטיין במסגרת האירוע. מקווין מסר בהצהרה: "למרות שהתנצל, אינני יכול להתעלם מדברים שאני מחשיב כפוגעניים ביותר. יש לי כבוד רב לצלמים מכל המגדרים, כולל נשים, ואני מאמין שעלינו לדרוש יותר מקום לכולם."^[1]

מקווין מתגורר בלונדון ובאמסטרדם, הוא אב לילד ולילדה מחברתו מבקרת האמנות ביאנקה סטיגטר.

• רעב (2008)
• בושה (2011)
• 12 שנים של עבדות (2013)
• אלמנות (אנ')‏ (2018)
• גרזן קטן: אלכס וויטל (2020) - סרט טלוויזיה^[2]
• גרזן קטן: רוק אוהבים (2020) - סרט טלוויזיה^[2]
• בליץ (2024)^[3]

מדיה וקבצים בנושא סטיב מקווין בוויקישיתוף

• סטיב מקווין, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
• סטיב מקווין, באתר "אידיבי", מאגר הידע העברי לקולנוע ישראלי ועולמי
• סטיב מקווין, באתר AllMovie (באנגלית)
• סטיב מקווין, באתר Box Office Mojo (באנגלית)
• סטיב מקווין, במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
• סטיב מקווין, באתר Discogs (באנגלית)
• לירון סיני, משמינים מנחת: מייקל פאסבנדר וסטיב מקווין, באתר ynet, 9 באוקטובר 2011
• אמיר קמינר, סטיב מקווין: "רוצה להישאר קולנוען חובבן", באתר ynet, 19 במרץ 2012
• אמיר בוגן, השואה והעבדות: הסבל של מי גדול יותר?, באתר ynet, 17 בינואר 2014
• נטע אלכסנדר, סטיב מקווין מזכיר לארה"ב את עברה האפל, באתר הארץ, 16 בינואר 2014
• סטיב מקווין, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)