סוויסלץ' (בבלארוסית: СвiслачⓘⒾ; בפולנית: Świsłocz, שוויסלוץ'; ברוסית: Свислочь, סוויסלוץ'; מכונה לעיתים ביידיש: סוויסלאָוויטש, סוויסלוביץ') היא עיירה במחוז משנה אסיפוביצ'י במחוז מוהילב בבלארוס. העיירה נמצאת במקום בו נשפך נהר סווסלץ' אל נהר ברזינה, כ-25 קילומטרים צפון-מזרחית לעיר אסיפוביצ'י וכ-150 קילומטרים דרום-מערבית לבירת המחוז מוהילב. בעיירה מתגוררם 678 תושבים (נכון ל-2009).[1]
העדויות הראשונות לקהילה יהודית במקום הם ממסמך שמראה שהקהילה שילמה מיסים לשלטון ב-1717.[2] ב-1766 התגוררו בסוויסלוץ' כ-100 יהודים.[2][5][6]
ב-1870 היו בעיירה בית כנסת, ישיבה וכמה חדרים.[2] ב-1897 הקהילה הגיעה לשיא גודלה, עם 1,120 יהודים שהיו יותר מ-62% מכלל התושבים.[2][6][5] בתחילת המאה ה-20 הוקם בעיירה בית ספר יהודי פרטי.[6][2]
לאחר מלחמת העולם הראשונה ועליית השלטון הסובייטי הקהילה הצטמצמה באופן משמעותי - ב-1923 נמנו 831 יהודים וב-1926 היו 742 יהודים, 41% בלבד מכלל העיירה.[2][4][5] בנוסף על כך השלטון הסובייטי פעל למיגור הדתות, והיהדות בפרט, בקרב תושבי העיר, אך היהודים הדתיים הצליחו לקיים בסתר קבורה יהודית וחגי ישראל.[2] בשלב הזה מרבית היהודים היו בעלי מלאכה, חקלאים או עסקו במסחר בהיקף קטן.[4]
אנדרטאות לזכר קורבנות השואה בסוויסלץ' (מימין) וביאסיין (בלא') (משמאל) בבית הקברות היהודי בבוברויסק
זמן קצר לאחר תחילת השלטון הנאצי ב-1941 היהודים צוו ללבוש טלאי צהוב, אך בעיירה לא הוקם גטו מסודר בדומה לעיירות אחרות בסביבה.[2] ביולי ובאוגוסט הגרמנים לקחו קבוצות קטנות יחסית של יהודים, במצטבר כמה עשרות, אל מחוץ לעיירה, לרוב בטענה של "עבודות", ורצחו אותם באזור נהר ברזינה.[2]
ב-8 באוקטובר נלקחה קבוצה בגודל לא ידוע של גברים מסוויסלץ' ומיליזבה (בלא') אל יער וירקאו בין הכפרים וירקאו (בלא') וליאניואוקה (בלא') והם נרצחו שם בבור הריגה.[7] ב-14 באוקטובר יתר היהודים שנותרו בעיירה רוכזו והובאו לאותו היער ונרצחו אף הם בבור הריגה.[8][7] מספר הקורבנות הכולל בקרב יהודי סוויסלוץ' לא ידוע, אך ידועים שמותיהם של כ-200 מתוך הקורבנות; ב-2018 נמצא יומן של תושב גוי בעיירה ממלחמת העולם השנייה בו נאמר שלמעלה מאלף יהודים נרצחו,[2] אך נתון זה סותר עדויות על גודל הקהילה היהודית ערב השואה.
יהודים מעטים מקרב הקהילה הצליחו לשרוד את השואה בדרכים שונות, חלקם חזרו לעיירה לאחר מכן אך לא קיימו חיי קהילה או אורח חיים יהודי ונטמעו יחסית בקרב הקהילה הכללית.[2] לאחר המלחמה הניצולים שחזרו הצליחו להעביר את הקורבנות מאתר הטבח לקבורה ראויה בבית הקברות היהודי של העיר הקרובה בוברויסק והוקמה שם אנדרטה לזכרם.[4][2]
סוויסלוץ' במיזם "הסיפורים שלא סופרו - אתרי רצח יהודים בשטחי ברית המועצות הכבושים", באתר "יד ושם" (באנגלית)
שמריהו לוין, "עיירה על שני נהרות (סביסלוץ')", יהודה סלוצקי (עורך), באברויסק: ספר הזיכרון לקהילת בוברויסק ובנותיה: יזכור-בוך פאר באברויסקער קהילה און אומגענט, תל אביב: תרבות וחינוך, תשכ"ז, עמ' 784–789 (זמין ברשת באתר המרכז לספרי יידיש, בתמונות 301–305)
