נפסבדשאג
Népszabadság

הגיליון הראשון
פורמט	ברודשיט
מייסד	Sándor Haraszti
בעלים	Mediaworks Hungary
עורך ראשי	András Murányi
תאריכי הופעה	2 בנובמבר 1956 – 8 באוקטובר 2016 (60 שנה)
שפה	הונגרית
מערכת	בודפשט
מדינה	הונגריה
ISSN	0133-1752
www.nol.hu

נפסבדשאג שפירושו "חירות העם" (בהונגרית: Népszabadság) היה היומון הפוליטי והציבורי הלאומי הגדול ביותר של הונגריה עד לסגירתו באוקטובר 2016.^[1] הוא פורסם במהדורות בודפשט ובמהדורות לאומיות (כלל ארציות) שישה ימים בשבוע, עם דפים אזוריים מוטציוניים שונים לסירוגין ועם מוספים צבעוניים נושאיים.

גיליון 1 של שנתו הראשונה הוצא לאור על ידי מפלגת הפועלים הסוציאליסטית ההונגרית (MSZMP), כיורשו של היומון "סבאד נפ" שפירושו "עם חופשי" (Szabad Nép) שפעל קודם לכן. נפסבדשאג פורסם מ-2 בנובמבר 1956 עד לחילופי המשטר בשנת 1990 כעיתון המרכזי של ה-MSZMP ונהנה מהטבות מיוחדות וגם מפיקוח מוחלט של מפלגת המדינה (היחידה שהייתה אז בהונגריה).^[2] משנת 1990 באמצעות "קרן העיתונות החופשית" (Szabad Sajtó Alapítvány),שהייתה מזוהה עם המפלגה הסוציאליסטית ההונגרית (MSZP) שקמה עם חילופי השלטון, הייתה למפלגה זו השפעה משמעותית בעיתון עד 2015. העיתון נקנה אז על ידי Mediaworks Hungary Zrt.

ב-8 באוקטובר 2016 הודיעה ההוצאה על הפסקת פרסום העיתון.^[3] הגיליון האחרון שפורסם הוא של שנתון LXXIV (74) גיליון מספר 237 של אותה השנה.^[4] ב-12 בדצמבר הודיעו הבעלים של ההוצאה רשמית שהם יפסיקו את העיתון מכיוון שלא רואים אפשרות רציונלית או הצדקה כלכלית להפעלה מחדש של נפסבדשאג.

בינואר 2017 קבע בית המשפט המחוזי של בודפשט בפסק דינו הסופי והחלוט כי Mediaworks Zrt פעלה שלא כדין משום שהחליטה לחסל את נפסבדשאג ולפטר את העובדים מבלי ליידע את העובדים מראש.^[5]

(NOL) Népszabadság online הייתה הגרסה המקוונת של העיתון היומי נפסבדשאג,^[6] אשר זמין בכתובת ה-www.nol.hu. האתר פועל כארכיון לאחר ההודעה על הפסקת העיתון, תוכנו אינו מעודכן, ולא ניתן להגיב על מאמרים בודדים.

במהלך המרד ההונגרי, העיתון המרכזי של מפלגת הפועלים ההונגרית היה עיתון זה בשמו הקודם. הוא פורסם בפעם האחרונה ב-29 באוקטובר תחת שמו Szabad Nép, כי למרות שינוי הכיוון, העיתון שנשא את חותמת המפלגה הקומוניסטית לא היה יכול להימכר עוד תחת השם הישן. "ברחובות הם שרפו אותו במקום לקרוא אותו", כתב ההיסטוריון שאנדור רווס. העורכים תכננו לפרסם את העיתון תחת השם "חירות הונגרית" (Magyar Szabadság) כבר למחרת, ואז בערב ה-29 יוז'ף דודאש הנציב של "הוועדה המהפכנית הלאומית" תפס את המערכת. שם פרץ ויכוח בין העורכים בשאלה האם יש לפרסם את העיתון בנסיבות כאלה.

ב-30 באוקטובר קיימו העיתונאים של ה-Szabad Nép פגישה בבניין הפרלמנט ההנגרי, ולבסוף החליטו להקים עיתון חדש של המפלגה הקומוניסטית בשם נפסבדשאג - Népszabadság^[7]

ב-1 בנובמבר 1956 מונה שאנדור הראסטי, תומך של אימרה נאג', לעורך הראשי של מפלגת הפועלים הסוציאליסטית ההונגרית ונפסבדשאג, ולאיוש פהר מונה לסגנו. העיתון פורסם לראשונה ב-2 בנובמבר ובעמוד הראשון שלו הכריז על הקמת ה-MSZMP, על ישיבת מועצות הפועלים של בודפשט, ומחאת הממשלה נגד כניסת חיילים סובייטים להונגריה, יחד עם הסיום המיידי של הונגריה בברית ורשה.

בשבועות שלאחר ריסוק המרד, אנשים סירבו לקנות את נפסבדשאג (וקודמתה של העיתון נפסבה -קול העם- שנקרא אז Népakarat כלומר "רצון העם"),^[8] או שקרעו את העיתון בפומבי ושרפו אותו. טיבור דרי כתב ביומנו כי "אנשים קונים חמישה עותקים של נפסבדשאג, קורעים ממנו את העמוד האחרון, שבו יש מופיעות חדשות ספורט על אולימפיאדת מלבורן, ואז שורפים את השאר. השוטרים רק מסתכלים ומסובבים את ראשיהם". בתחילה לא העזו העיתונאים של נפסבדשאג לכתוב את שמה של מפלגת הפועלים הסוציאליסטית ההונגרית בתור המו"ל, אבל גם העורך האחראי וגם המוציא לאור לא נרשמו. הכתבות פורסמו ללא שם ואפילו לא היו חתומות בראשי תיבות.

במשטר יאנוש קאדאר, נפסבדשאג שימש כעיתון מפלגתי בולט והיה שופר המפלגה עד סוף שנות השמונים. בתור העיתון של מפלגת המדינה, העורכים הראשיים של נפסבדשאג יכלו להיות רק אנשי מפלגה בכירים מהמהמנים ביותר. הם היו בעצמם חברים במפלגה בתפקידים גבוהים ביותר, כך שהעורך הראשי של העיתון היה הוועדה הפוליטית. הוועד המרכזי של ה-MSZMP מינתה את העורך הראשי של נפסבדשאג, ומזכירי הוועד המרכזי מינו את חברי ועדת העורכים של העיתון.

מ-8 באוקטובר 1989 עד 1994, כותרת המשנה של העיתון היה: "יומון סוציאליסטי".

נפסבדשאג היה יומון לאומי מאז 31 במאי 1994. מאז 1994 היה זמין בתקליטור, ומאז 1996 היה זמין גם באינטרנט.

• הונגריה
• עוֹלָם
• תַרְבּוּת
• דעה
• כַּלְכָּלָה
• פְּסִיפָס
• ספורט

• סוף שבוע (שבת)
• עיצוב הבית
• נסיעות
• עולם הגלגלים
• האיחוד האירופאי
• המלצה לתוכניות
• ביקורת ספרים
• מַדָע
• טֶכנִיקָה
• עולם המידע
• בְּרִיאוּת
• עמוד ירוק
• מגזין טלוויזיה

• 1956: 598 אלף (17 בדצמבר 1956 MSZMP IKB, בתוך: ZBSZ)
• 1971: 730 אלף בימי חול, 810 אלף בימי ראשון. (Gallyas–Fülöp 1972)
• 1994: בסביבות 300,000
• 2002: בסביבות 200,000
• 2009: בסביבות 90,000
• 2011: בסביבות 67 אלף ^[9]
• 2015: 40 אלף
• 2016: 37 אלף

למרות הירידה במספר העותקים, הוא עדיין עמד בראש רשימות היומונים הציבוריים לפי מספר העותקים.

• ביקורות המסעדות (נערי ויטמן) (הופסק מאוחר יותר),
• מוסף הספר החודשי הקבוע,
• ביקורת אמנות המופיעה מדי יום, למשל ביקורת מוזיקה או ספרות,
• מוספי סוף השבוע.

• נפסבדשאג באינטרנט
• nol.hu בארכיון האינטרנט
• מסמכים של נפסבדשאג (1979-1959), היסטוריה פוליטית וארכיון האיגודים המקצועיים, PIL 293 f.
• מסמכים של אישטוואן קטונה, היסטוריה פוליטית וארכיון האיגודים המקצועיים, PIL 983 f.
• אני שונא רק את השם שלו (אמר פטר אסטרהאזי)

• Nol.hu, nol.hu
• Magyar nagylexikon XIII. (Mer–Nyk). Főszerk. Bárány Lászlóné. Budapest: Magyar Nagylexikon. 2001. 723. o. ISBN 963-9257-09-5
• Vörös T. Károly főszerkesztő (2007): szóbeli közlés, 2007. november 2-a, kérdező Hudecz Bálint és Erdélyi Flóra
• Képek: Hudecz Bálint, Erdélyi Flóra
• ZBSZ (1956) Cseh Gergő Bendegúz, Krahulcsán Zsolt, Müller Rolf, Pór Edit (szerk): Zárt, Bizalmas, Számozott. I. (Osiris, 2004)
• Fülöp Géza – Gallyas Ferenc: Mit kell tudni a világ sajtójáról? (Kossuth, 1972)
• Népszabadság 1945-2015, adtplus.arcanum.hu

מדיה וקבצים בנושא נפסבדשאג בוויקישיתוף

• אתר האינטרנט הרשמי של נפסבדשאג (בהונגרית)

• נפסבדשאג, ברשת החברתית פייסבוק
• נפסבדשאג, ברשת החברתית אקס (טוויטר)