השדה נבנה על ידי הצבא הבריטי כמתקן צבאי במהלך מלחמת העולם השנייה, ולקראת תחילת התנועה האווירית אל איי פארו ומהם בשנות ה־60 המוקדמות, שופץ מסלול ההמראה באורך של 1,250 מטר וברוחב של 30 מטר. ב־1 ביולי1963 החל השדה לפעול כשדה תעופה אזרחי, ומאז שנת 2002 ניתן להגיע ממנו בנסיעה אל בירת האיים בטורסהאבן דרך מנהרה שנחפרה מתחת למיצר הים שבין ואוגר לאי סטריימוי. ב־1 במאי2007 הועבר ניהולו של השדה מידיה של רשות התעופה האזרחית הדנית לידיה של ממשלת איי פארו. בנמל עברו 219,329 נוסעים בשנת 2007, 208,254 בשנת 2006 ו־181,305 בשנת 2005, זאת לעומת 2,401 נוסעים בלבד בשנה המלאה הראשונה לפעולתו (1964)[1].
קו אוטובוס מחבר בין טורסהאבן לשדה כעשר פעמים ביום, וכן פועל שירות הסעית (שאטל) לאורך הקו. בשדה שלושה מגרשי חנייה - האחד לטווח קצר, השני לטווח ארוך והשלישי לעובדי השדה.
