PROFILPELAJAR.COM

ניל סטיבנסון
Neal Town Stephenson
לידה	31 באוקטובר 1959 (בן 65); Fort Meade, ארצות הברית
שם לידה	Neal Town Stephenson
מדינה	ארצות הברית
מקום מגורים	סיאטל
שם עט	Stephen Bury
מקום לימודים	אוניברסיטת בוסטון, תיכון איימס
שפות היצירה	אנגלית
סוגה	ספרות ספקולטיבית, היסטוריה בדיונית, מסה
תקופת הפעילות	מ-1984
הושפע מ	פיליפ ק. דיק, ברוס סטרלינג, תומאס פינצ'ון, דייוויד פוסטר וולאס, ויליאם גיבסון
מספר צאצאים	2
פרסים והוקרה	פרס רוברט היינליין (2018); פרס ארתור סי. קלרק (2004); פרס לוקוס לרומן מדע בדיוני (2005); פרס לוקוס לרומן מדע בדיוני (2009); פרס איגנוטוס לרומן הזר הטוב ביותר (2001); פרס לוקוס לרומן מדע בדיוני (2000); פרס הוגו לרומן הטוב ביותר (1996); פרס לוקוס לרומן מדע בדיוני (1996); פרס הדמיון הגדול; פרס פרומתיאוס – היכל התהילה ;
	www.nealstephenson.com

ניל סטיבנסון (באנגלית: Neal Stephenson; נולד ב-31 באוקטובר 1959) הוא סופר אמריקאי, הנודע בעיקר בשל ספרי המדע הבדיוני שלו בסוגת ה"פוסט-סייברפאנק". הוא מתמקד בתיאורי חברה, מתמטיקה, שערי מטבעות והיסטוריה של המדע. בנוסף הוא כותב מאמרים לא בדיוניים בפרסומים כמו כתב העת Wired, והועסק במשרה חלקית כיועץ לחברת Blue Origin, שנוסדה על ידי ג'ף בזוס, המפתחת רכב חלל.

רקע

ניל סטיבנסון נולד בפורט מיד שבמרילנד, נצר למשפחה של מהנדסים ומדענים. אביו היה פרופסור להנדסת אלקטרוניקה וסבו מצד אביו פרופסור לפיזיקה; אמו עבדה במעבדה לביוכימיה, בעוד סבו מצד אמו היה פרופסור לביוכימיה. משפחתו של סטיבנסון עברה לשמפיין-אורבאנה שבאילינוי בשנת 1960 ואחר כך לאיימס שבאיווה ב-1966, שם הוא סיים את בית הספר התיכון של איימס ב-1977. סטיבנסון המשיך ללמוד באוניברסיטת בוסטון. בתחילה הוא התמחה בפיזיקה, ואחר כך הוא החליף לגאוגרפיה, לאחר שהוא נוכח לדעת כי הדבר יאפשר לו לבלות זמן רב יותר ליד מחשב האוניברסיטה. הוא סיים את חוק לימודיו לתואר הראשון ב-1981 בגאוגרפיה, כשהמקצוע המשני היה פיזיקה. הרומן הראשון פרי עטו The Big U, ראה אור ב-1984. The Big U זכה לתשומת לב מועטה בלבד כשהוא פורסם לראשונה, ואזל לבסוף עד שסטיבנסון התיר את הדפסתו מחדש ב-2001. מאז 1984 התגורר סטיבנסון בעיקר בצפון מערב האוקיינוס השקט וכעת דר עם משפחתו בסיאטל.

מפעלו הספרותי

לאחר הרומן The Big U פרסם סטיבנסון את המותחן Zodiac ואחרי כן זכה לתהילה עם פרסום הרומן סנוקראש ב-1992. הרומן ממזג ממטיקה, וירוסי מחשבים, ונושאי היי-טק נוספים יחד עם המיתולוגיה מסופוטמית, וניתוח ההבדלים בין אידאולוגיות כמו ליברטריאניזם, לסה פר וקומוניזם. סטיבנסון מפרסם בממוצע רומן אחד כל ארבע שנים, הוא הוציא לאור מספר סדרות רומנים:

The Diamond Age or, A Young Lady's Illustrated Primer: בשנת 1995, הדן בעתיד תוך דגש על ננוטכנולוגיה ו-dynabooks. ערוץ המדע בדיוני וג'ורג' קלוני מתכנן להפיק מיני סדרה שהיא עיבוד של The Diamond Age, אותה יכתוב סטיבנסון. הספר ראה אור בשפה העברית בשנת 1998 בהוצאת אופוס בשם תור היהלום / ניל סטיבנסון.
באמצע שנות ה-90 הוא כתב זוג ספרי מתח (Cobweb ו-Interface) יחד עם דודו ההיסטוריון ג'ורג' גוסבארי (שכתב תחת הפסבדונים ג'יי. פרדריק ג'ורג'). זוג הספרים הללו פורסמו במקור תחת שם העט הקולקטיבי "סטיבן ברי".
Cryptonomicon בשנת 1999 - רומן העוסק ברעיונות המשתרעים ממחשוב ומחקרו של אלן טיורינג ב-Cryptanalysis וקריפטוגרפיה במהלך מלחמת העולם השנייה בבלצ'לי פארק, לניסיון מודרני לעשות Data haven. הוא יצא לאור שוב בשלושה כרכים נפרדים במספר ארצות, בכלל זה בתרגומים לצרפתית ולספרדית.
The Baroque Cycle היא סדרה של רומנים היסטוריים ומשמשת במובנים רבים כהקדמה ל-Cryptonomicon. מורכבת משמונה ספרים, היא פורסמה במקור בשלושה כרכים:
- Quicksilver בשנת 2003 (המכיל את הספרים Quicksilver ,King of the Vagabonds, Odalisque);
- The Confusion בשנת 2004 (הכולל את הספרים Bonanza ו-Juncto);
- The System of the World בשנת 2004 (ובו הרומנים Solomon's Gold, Currency, System of the World).
The Baroque Cycle פורסם מחדש בשמונה ספרים (שיצאו לאור באנגלית ובתרגום לספרדית).

כשסטיבנסון פרסם ב-2003 את Quicksilver הוא השיק אתר אינטרנט בשיטת ויקי^[1] בציינו את הרעיונות ששימשו אותו לתיאור התקופה ההיסטורית עליה כתב ברומן.

סגנון

הגישה של מדע בדיוני היא שזה תמיד לעסוק בעתיד; זוהי המודעות שזה שונה

— ניל סטיבנסון

סטיבנסון, לפחות ברומנים המוקדמים שלו, עוסק רבות במטפורות ודימויים הנשענים על התרבות פופולרית, הדבר בא לידי ביטוי גם בדיאלוגים מהירים, כמו גם מונולוגים ארוכים. המספר לוקח עצמו פחות ברצינות מאשר רומנים קודמים של סייברפאנק, במיוחד אלו של ויליאם גיבסון. ספריו של סטיבנסון נוטים לטוות עלילות מורכבות ויצירתיות המורכבות מרעיונות טכנולוגיים וסוציולוגיים רבים בעת ובעונה אחת. הדבר מבדיל אותו מסופרי מדע בדיוני אחרים הנוטים להתמקד במעט שינויים טכנולוגיים וחברתיים ולבודד אותם זה מזה. משיכתו של סטיבנסון למורכבות ופרוט הופכת אותו לסופר בארוקאי. ספרו The Diamond Age מציג מאפיינים של התקופה הנאו-ויקטוריאנית ומשתמש במושגים ספרותיים מהעידן הוויקטוריאני, ייתכן שניתן להחשיבו כנופל לתוך סוגת הסטימפאנק. בהשתמשו בסגנון הבארוק, ספריו של סטיבנסון התארכו ככל שהכרתו עלתה (לפחות מהדורה אחת של Cryptonomicon היא הרבה מעבר לאלף עמודים והרומנים מכילים סטיות שונות, בכללם סיפורים ארוטיים ארוכי יריעה על רהיטים עתיקים וגרביונים.)

מאפיין של סגנונו הוא "שבר האירועים", החובק באופן כללי שלושה רבעים מהרומן. זוהי האצה בהתפתחות העלילה, המלווה בכאוס, מבוכה, ולעיתים אלימות, וסיום פתאומי ולא שגרתי, זאת בלא שנקשרו כל חוטי העלילה. תבנית זו עוברת כחוט השני בכל ספריו של סטיבנסון, בכללם (כשקוראים אותו כמכלול) The Baroque Cycle.

ביבליוגרפיה

ספרות בדיונית:

- The Big U (1984)
- Zodiac (1988) זודיאק / ניל סטיבנסון: ראה אור בעברית בהוצאת גומא, 2009, בתרגום איתמר פארן
- Snow Crash (1992): סנוקראש / ניל סטיבנסון: ראה אור בעברית בהוצאת סיאל, 2015, בתרגום יונתן בר
- Interface (1994) as Stephen Bury with J. Frederick George
- Short story: "Hackers (short stories) (1994)
- Short story: "The Great Simoleon Caper" (1995)
- The Diamond Age: or A Young Lady's Illustrated Primer (1995) זוכה פרס הוגו לרומן הטוב ביותר. מועמד לפרס נבולה לרומן הטוב ביותר ; בעברית תור היהלום / ניל סטיבנסון, הוצאת אופוס, 1998.
- The Cobweb (1996) as Stephen Bury with J. Frederick George
- Short story: "Jipi and the paranoid chip" (1997)
- Cryptonomicon (1999) Nominated for Hugo Award for Best Novel
- Quicksilver (2003), volume I of The Baroque Cycle
- The Confusion (2004), volume II of The Baroque Cycle
- The System of the World (2004), volume III of The Baroque Cycle and winner 2005 Prometheus Award

ספרות לא בדיונית:

- "Smiley's people". 1993.
- "In the Kingdom of Mao Bell". 1994. A billion Chinese are using new technology to create the fastest growing economy on the planet. But while the information wants to be free, do they?
- "Mother Earth Mother Board". 1996. In which the Hacker Tourist ventures forth across three continents, telling the story of the business and technology of undersea fiber-optic cables, as well as an account of the laying of the longest wire on Earth.
- "Global Neighborhood Watch". 1998. Stopping street crime in the global village.
- In the Beginning...was the Command Line. Perennial. 1999. (דף הבית)
- "Turn On, Tune In, Veg Out". הניו יורק טיימס, June 17, 2005.
- "It's All Geek To Me". הניו יורק טיימס, March 18, 2007.